"אסתר של הסיגריות": כך נהפך אונס בגיל 16 על ידי קרוב משפחה לסקס נפלא

לנשים בספרו החדש של יוסי וקסמן אין תכונות וגם לא מניע, שפתן אינפנטילית וסטריאוטיפית והאינטראקציות ביניהן רדודות ודלות. זה בדיוק מה שקורה כשסופר כותב על דמויות שאינו מכבד ואינו מבין

צליל אברהם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צליל אברהם

עורכת הספר: נוית בראל

ציוץ שהמגישה האמריקאית ויטני ריינולדס פירסמה באפריל השנה נעשה ויראלי בחוגי הספרות: ריינולדס הזמינה נשים לכתוב איך סופר גבר היה מתאר את דמותן. "השדיים שלה נכנסו לחדר, ובעקבותיהם פניה, שהיו הרבה פחות מעניינים", כתבה הסופרת ג'ניפר ויינר. "היא היתה עגולה כשם שהיתה צעקנית. לא רציתי לזיין אותה", כתבה צייצנית אחרת. "היה לה עור בצבע קקאו והיא היתה גדולה כמו אפריקה", צייצה כותבת שחורה. "משהו עם תיאורים של פורצלן, מידות פטיט ותיאור של כניעותה בשל היותה אסייתית", הוסיפה אחרת. כמה מהמגיבות ציינו שסופר גבר לעולם לא היה כותב עליהן, מכיוון שהן נשים מבוגרות, שמנות או לא יפות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ