"דלת מול דלת": המתח בין נשות הפרברים נשען על נוסחאות מוכרות מדי

מאבקים עם שכנים וחלומות על שיפור דיור יכולים לספק חומרים משובחים לסאטירה על החברה הישראלית, אבל הדס ליבוביץ' משתמשת בספרה בעסקי נדל"ן ללא אירוניה ומציגה את שתי הגיבורות שלה באופן שמרני למדי

עמרי הרצוג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמרי הרצוג

עורכת הספר: מיכל חרותי

מעלתו המרכזית ויוצאת הדופן של "דלת מול דלת", רומן הביכורים שכתבה הדס ליבוביץ', כרוכה בקשר שבין ספרות לנדל"ן. זה קשר מרתק, משום שנדל"ן ישראלי — על המאבקים והיצרים העזים שהוא מעורר — מעיד בדרכו על מצוקותיה של התרבות הישראלית: הצפיפות והמחנק, התחרות "לתפוס מקום" שתכופות נפרטת לאלימות. אך עולם הנדל"ן גם מספר על טיבן של הפנטזיות המעמדיות הישראליות, שכל גרסאותיהן נטולות שכנים: הבית צמוד הקרקע, חלום מדומיין של "כפריות" פרברית; הדירה הנכספת במגדל (רצוי בפנטהאוז), שמאפשר לישראלי להביט על כולם מלמעלה. ברחש־בחש האישי והציבורי השוקק של התחדשות עירונית ואישית, של מיצוי פוטנציאל ושל סגירת מרפסת, של אחוזי בנייה ושל הצבת פרגולות, נשקפת הנוירוזה הישראלית במלוא עוצמתה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ