"הראיון האחרון": קצת יותר הומור עצמי לא היה מזיק לאשכול נבו
ספרו העשירי של אשכול נבו מכיל תובנות רגישות, מתח וגם שנינות, אבל המבנה מסורבל והרומן כתוב מפוזיציה ילדותית ולכן מוגבלת
גפי אמיר
גפי אמיר
- שם הספר: הראיון האחרון
- סופר/ת: אשכול נבו
- מו"ל: כנרת, זמורה־ביתן, דביר
- מס' עמודים: 349
- מחיר: 96
עורכת הספר: הילה בלום
"הראיון האחרון", ספרו החדש — והעשירי — של אשכול נבו, תנודתי. יש בו אפיזודות רגישות, שנינה, עצב ודמויות מעוררות הזדהות ואמון. ורוב אלה בקושי נגישים מחמת עודף חכמולוגיה. בין השאר: מבנה מסורבל של ראיון ועיסוק ארס־פואטי של המחבר בעצמו כפרסונה ספרותית ובמחסום הכתיבה שלו. כולל משחק מחבואים ילדותי בין נבו לדמות הסופר בן דמות היגון, גיבור הספר. כל זאת תוך טרוניה על אודות שטחיות, עיסוק בטפל ומציצנות. בבחינת: הניחו לרעייתי.