"נוהל ויזתא": אריה אלדד מוכיח שיש סאטירה פוליטית מימין ליאיר לפיד

ברומן הריגול החדש שלו לוקח אריה אלדד את קוראיו למחוזות הדמיון, אך מדובר בהטעיה מחוכמת: ספרו שואב את השראתו ממסדרונות הממשלה וגופי הביטחון בישראל ומתבל אותם במנה גדושה של הומור ציני איכותי. התוצאה היא ספר חריף ומצחיק מאוד

גיא הורוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים16
גיא הורוביץ

עורכת הספר: עלמה כהן ורדי

באחד האמשים, או בראשית ספטמבר ליתר דיוק, ישבתי בבית קפה בפאלו אלטו שבקליפורניה, ולפתע נתקלו עיני באפרים קישון. ההומוריסטן המנוח ישב בשולחן סמוך ותיקתק במרץ במקלדת המחשב הנייד שלו. כיוון שבאותו יום ממש חל יום הולדתו, תהיתי אם לגשת לברך אותו. קול פנימי לחש לי שייתכן כי אני מבלבל בינו ובין תושב מקומי שעדיין לא השיב את נשמתו לבורא. הסתפקתי בצילום חטוף של החשוד ושלחתי את התמונה לרננה, בתו הצעירה של קישון, שאישרה במסר חוזר כי האדם מוכר לה מן העבר. העניין טרד את מנוחתי עוד רגעים אחדים, אבל כעבור חודשיים הרפיתי ממנו לחלוטין. אחרי הכל, לא כל אדם ממושקף, מאפיר ומקריח, יהיה ימני בדעותיו ובעל הומור ציני וראיית מציאות נכוחה ככל שיהיה, יכול לכתוב כמו הסאטיריקן הלאומי שלנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ