"הסוף של אדי": סיפור התבגרות הומוסקסואלית שמעורר זעזוע וגם רתיעה

ספרו האוטוביוגרפי של אדואר לואי, שזכה להצלחה בינלאומית, מתאר בישירות את הלעג וההשפלה שספג בילדותו בשל נטייתו המינית. הוא יעיל מבחינה רגשית, אך מרתיע בשל חיסול החשבונות שעורך לואי עם העיירה הענייה שבה גדל

עמרי הרצוג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמרי הרצוג

תירגמה מצרפתית: רמה איילון, עורכת התרגום: גבי סילון

אדואר לואי, יליד 1992, פירסם את "הסוף של אדי" בצרפת כשהיה בן 21 בלבד. הרומן זכה להצלחה מסחררת, תורגם ל–20 שפות וזיכה את מחברו הצעיר בתשומת לב בינלאומית. ההצלחה המטאורית שלו מעניינת, משום שקשה כיום לזהות כוכבים ספרותיים שספרם הראשון מעורר תשומת לב והערכה רבים כל כך (אשתקד כבר הופק בהשראתו סרט צרפתי, "להמציא מחדש את מרווין", בבימוי אן פונטיין). ספרו של לואי אכן עשוי מחומרים שמזמינים התקבלות רחבה והוקרה. זהו סיפור אוטוביוגרפי, שבנוי לפי הארכיטיפ של מעשייה בנוסח "לכלוכית": נער צעיר שמוקע בשל זרותו, אך מצליח להיחלץ בעור שיניו ובכוח רצון עילאי ממעגל של אימה והשפלה, ובכך בורא את עצמו מחדש. הכריזמה של הניצחון המעמדי כובשת, משום שהיא מעוגנת למפרע בסיפורים מרוממי נפש של ניצחון הפרט על חברה שמבקשת לדכא אותו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ