"הסיפור יתחיל בפרזנו": למה יובל יבנה מזכיר לי את פול אוסטר המוקדם?

יובל יבנה מנהל בספרו החדש דיאלוג פורה עם התרבות האמריקאית, מפגין שליטה נדירה בכתיבת דיאלוגים מבריקים ומנסח יצירה מורכבת ומרגשת

רן יגיל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רן יגיל

הספרות האמריקאית השפיעה בנקודות מגע אחדות על הספרות הישראלית. אפשר, למשל, לציין את השפעת הסיפור "חייו הקצרים והמאושרים של פרנסיס מקומבּר" של ארנסט המינגוויי על הסיפור החזק של יצחק אורפז "ציד הצבִייה", בחזקת משולש רומנטי אלים המתרחש בטבע — אשה ושני גברים; או את ההשפעה של שרווד אנדרסון על סיפורי עמוס עוז הצעיר שכתב לימים, ברומן הביוגרפי הנודע שלו "סיפור על אהבה וחושך", כי ב"מרכז כל אחד מן הסיפורים היו עניינים ובני אדם שהייתי בטוח כי הם נמצאים הרבה מתחת לכבודה של הספרות, מתחת לסף הקבלה המינימלי שלה"; או את השפעתו העזה של ויליאם פוקנר על "גירושים מאוחרים" של אברהם ב. יהושע, בעיקר במונולוג הארוך של הילד המרטיב בפתיחת הרומן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ