"וחי אדם והלך": עוצמתו של הגיבור הנהדר נובעת דווקא מחולשתו

אלישע גזית, שהולך ומתפשט ממחלצות הבינה בעודו מתקרב לשנה ה–90 לחייו, הוא גיבור ספרה של עדה אמיכל ייבין. ייתכן שהיה אפשר לקצר מעט את הרומן ולהותיר את ליבתו החשובה, שקורעת את לב הקוראים לפרקים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

עורך הספר: אלי הירש

דומה שהתפוררותן של משפחות בגלל הצורך לטפל בבן משפחה מבוגר היא חלק משגרת חייהם של ישראלים רבים. ואף על פי כן, מעטות היצירות שנכתבו על כך. נראה שחשיבותו העיקרית של הספר "וחי אדם והלך" היא בעצם העיסוק בנושא, שיש לו חשיבות לא רק למי שמזדקן וכוחותיו נוטשים אותו, אלא גם לבני משפחתו ואפילו לאנשים צעירים. הספר הזה מעניק חומר רב למחשבה על העתיד של כל אחד מאיתנו ומעלה הרהורים בנוגע לקדושת החיים ולרצון להמשיך אותם בכל מחיר. העובדה שהמחברת, עדה אמיכל ייבין, סופרת שכתבה ספרים רבים ומחזות, היא ילידת 1931 מעניקה לדיון הזה נופך מיוחד ואותנטי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ