"בית זידאווי": פמיניזם יאפי, עלילה נטפליקסית וניתוח פסיכולוגי שטחי

ספרה של אולגה לוסקי מגולל היסטוריה רוויית סערות של שושלת לבנונית שבמרכזה נשים אמיצות ויצירתיות. יש בו כל הטרנדים התרבותיים הנכונים, אך אין הוא מצליח לטלטל את המחשבה ולפתוח אותה

מאשה אברבוך
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאשה אברבוך

תירגם מצרפתית: שירן בק, עורכת התרגום: אורנה סיף

"בית זידאווי", ספרה של אולגה לוסקי, הוא בינוניות צרופה. לכאורה, יש בו כל מה שדרוש כדי להפוך ספר לנחשק — נשים חזקות ומרשימות שנלחמות על כבודן ועל איכות חייהן בכל האמצעים, גברים חמודים במשברי זהות על הרצף ההרסני, חיבוטי הגירה אופנתיים, קורותיה של שושלת משפחתית על רקע מעשי טבח בין מיעוטים דתיים וקורטוב רומנטיקה בניחוח גילוי עריות. אבל אף על פי שהקריאה ברומן זורמת בנינוחות ויש בו היגיון ורגש רבים, הוא נעדר כריזמה כי הפמיניזם שלו יאפי והייסורים בו שבעים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ