"סרוטונין": ספרו של מישל וולבק נגוע במיזוגיניות, בטרחנות ובפרובוקטיביות

בין להטוטי המלים הנדושים בספרו החדש של מישל וולבק, שהופיע בחודש שעבר בצרפתית, מזדקרת מראה קודרת מול החברה המערבית, שמאחוריה עבר רקוב ולפניה עתיד שחור

אבירמה גולן
אבירמה גולן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אבירמה גולן
אבירמה גולן
  • שם הספר: Sérotonine
  • סופר/ת: Michel Houellebecq
  • מו"ל: Flammarion
  • מס' עמודים: 352

כבר בתחילת ינואר, כאשר "סרוטונין", הרומן החדש של מישל וולבק, עדיין לא יצא לחנויות, הסתחררו בתקשורת הצרפתית ויכוחים קדחתניים: האם הסופר המיזנתרופ ומר הנפש ניבא (בגאונות! בגאונות!) את מחאת האפודים הצהובים או שמא מרח (שוב) כ–350 עמודים של הגיגים טרחניים, פרובוקטיביים עד כדי שיממון ולעתים משעשעים, וכמו תמיד טובלים בתיאורי מין ביזארי ומיזוגיני שיזיל (שוב) ריר שופע כעס, צדקנות וזעזוע משפתי המבקרים?

תגובות