"בגידתה של ריטה הייוורת": איים צפים בזרם התודעה

מנואל פואיג כתב ספר מאתגר ביותר, שמסופר מתוך תודעתן של דמויות שונות בעיירה קטנה בארגנטינה. למרות התרגום הטוב, הקורא נשאר מבולבל וללא נקודת אחיזה בעולמם הפנימי של הגיבורים

אוהד זלצר זובידה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אוהד זלצר זובידה
  • שם הספר: בגידתה של ריטה הייוורת
  • סופר/ת: מנואל פואיג
  • מו"ל: עם עובד
  • מס' עמודים: 332
  • מחיר: 89

תירגמה מספרדית: ליה נרגד, עורכי הסדרה: משה רון, יובל שמעוני, דבורה נגבי ומאיה פלדמן

קריאה של פרוזה בכלל, וקריאה לשם ביקורת בפרט, טעונה במתח שבין השכלתני לרגשי. מתבקש לומר משהו משמעותי על יצירה, ובמקרה הטוב אף לומר באמצעות יצירה משהו משמעותי על העולם. לכך דרושה קריאה שמסוגלת למתוח קווים בין היצירה הנדונה לבין יצירות אחרות, בין היצירה לקוראים ובין היצירה לעולם. עם זאת, יש להימנע מקריאה וניתוח אקדמיים יתר על המידה, או קריאה וניתוח ״סוציולוגיים״ (על כך שסוציולוגיה הפכה למלת גנאי בחוגים ספרותיים - בפעם אחרת).

תגובות