"אנשים כמונו": נעה ידלין מתארת בכישרון את "האליטה הישנה". אז מה חסר?

גיבורי ספרה החמישי של נעה ידלין הם זוג תל־אביבים צעירים הרוכשים דירה חדשה בשכונה העוברת ג'נטריפיקציה. גם הפעם היא מתארת בחדות ובהומור את נציגי "השבט הלבן", אבל ההלקאה העצמית הנלהבת חושפת חולשה מהותית של הרומן

גפי אמיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גפי אמיר

עורכת הספר: נועה מנהיים

בספרה החדש והחמישי, כמו בשלושת הרומנים המצוינים שקדמו לו, מטגנת נעה ידלין בכישרון ובחן אנשים כמונו. משלנו. כמו "משלנו, מצעד הפזמונים העברי" בגלי צה"ל והרשימות בביטאון "ניב הקבוצה". איפה ישנם עוד אנשים כמו, ובכן, כמונו? קל. פחות נידור פזורי נפש על ההר או בבכאים. מדוכדכים, בוגדים ומהרהרים נידור עתה בסדרות דרמה ישראליות ובספרות המקור. יעקב שבתאי דייק בחריפות. עמוס עוז ודויד גרוסמן מבינים אותנו. א"ב יהושע חומל וידלין מתמחה בחשיפה שלנו ב"דייקנות ותחכום", בשרטוט הבנאליה שלנו "בעדינות ובדייקנות" ומשרטטת, שוב משרטטת, "דיוקן מדויק וחסר רחמים" — כל הציטטות משלוש כריכות אחוריות של ספריה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ