"נתן": לעדי שורק יש עין חדה ורגישות רבה, אך משהו התפספס בספרה

עדי שורק מתארת ב"נתן" יזם ישראלי המתכונן לפגישה גורלית עם איל הון אמריקאי. הסופרת ניחנה ביכולת תיאור רגישה מאוד, אבל אותה יכולת נדחקת הפעם לשוליים בגלל מניירות צורניות ואסתטיות שמונעות פיתוח עלילה מהודקת

איתן גלס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתן גלס

עורך הספר: עודד וולקשטיין

בפלטת הצבעים של סופר מצויים כמה צבעי בסיס: חומר המלים עצמן — שמן, אקריליק, מים, גואש, פנדה, פחם, עפרונות, אפילו טושים צבעוניים של קלמרי בית ספר; סוג המשטח — בד, דיקט, ברזל, מתכת, לעתים אבן ואף זכוכית; האור, הצל, הנעימה, המקצב, משלב השפה; תהום התשוקה שלעולם אינה שלמה להיות החומר עצמו, העלילה, ואותו מחוז ערגה פצוע שכל חייו ישוב אליו, כמו לשחזר שוב ושוב אותה חוויה בסיסית, ראשונית, שהפכה אותו לאיש מלים. אצל סופרים טובים כל צבעי הפלטה משרתים את העלילה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ