"בית האושר": קובץ סיפורים נבון ומורכב שהגיבורים שלו שבויים במטריקס

ספר הביכורים של ניבה רטנר עוסק בשאלה הקיומית הקלאסית: האם האומללות שחוות הדמויות היא גזירת גורל? קובץ הסיפורים שלה, שהיה ראוי לתהודה רבה יותר, בוגר ומורכב דווקא מפני שאין בו פתרונות ולקחים

גפי אמיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

עורכת הספר: תמי לבנת מלכה

עמוד הפייסבוק שמקדם את "בית האושר", קובץ הסיפורים הקצרים והמצוינים שכתבה ניבה רטנר, סומן מאז שנפתח באוגוסט 2018 ב–166 אגודלים מונפים, הרואיים כמו אצבעו של הילד ההולנדי בסכר. כידוע, מדובר בבדיה ספרותית: הילד האמיץ הנס בלם באצבעו שיטפון רק בסיפור ילדים שנכתב לפני 151 שנה וכמו רועת החתולים או הקוסם שהפך קש לזהב, גם הוא כנראה לא יתקבל על דעתו של שום ילד פורטנייט עכשווי. אבל באותו קסם מוזר שיש לסיפורים, לרגע קצר ומגוחך בסתיו 2017 התגשמו פתאום האגדות למוטציה אמיתית, כשמספר בלתי נתפש של אצבעות לייק ושיתופים הציף את הרשת והפך את "טיפוס של חתולים" ("Cat Person") — סיפור בינוני בעל מומנטום מושלם שנדפס ב"ניו יורקר" — לשיטפון ויראלי ואת המחברת קריסטן רופניאן, עד אז אלמונית, לסופרת שהוצאות הספרים המובילות בעולם התחרו על חוזה עמה. הזוכה, אחת ההוצאות־הבנות של סיימון ושוסטר, שילמה לרופניאן מקדמה של 1.2 מיליון דולר. התוצרת, "אתה יודע שאתה רוצה את זה", קובץ סיפורים בינוני בקושי, יצאה בינואר האחרון וכבר תורגמה לעברית (תרגום: קטיה בנוביץ', ידיעות ספרים ואחוזת בית).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ