בספרו האחרון ויתר פוקנר על הלהטוטים המודרניסטיים לטובת סיפור פשוט

תירגמה מאנגלית: שרון פרמינגר, עורכת התרגום: אלירז נר־גאון

צירוף המלים "סופר חשוב" עלול לעורר בעתה — איך אפשר לחוות יצירה "חשובה"? התואר מרמז על אינטליגנציה נעלה, על חשיבות היסטורית, על כישרון נאצל. ההאדרה מסוגלת להפוך גם את הטקסט הקריא ביותר לקולוסוס ספרותי מאיים ובלתי נגיש. רוב יצירותיו של ויליאם פוקנר מעודדות את החרדה הזאת: המודרניזם האידיאליסטי של הסופר האמריקאי טעון במשחקי צורה, בסאב־טקסטואליות ובמאפיינים ספרותיים נוספים שדוחקים אותך לפינה הנוראה הנודעת — הספר הזה גדול עליך. לכן "הבוזזים" (תת־כותרת: "זיכרונות מן העבר") זוכה הפוליצר עשוי לעורר בקורא הרגשה כאילו פגש את צחוק הגורל הספרותי, שמפשיל את מכנסיו בפני כל הכיתה.