סיפורו של איש־לוט: ספר יחיד במינו

ב"יחידים במינם" מיטשל פייגנבאום משרטט דמות של הומו שחולפת מעל כל משוכות הסטריאוטיפים, ומעמיק אל תוך נפשו של אדם שמתמודד עם אהבה לא מושגת ועם קושי לממש את עצמאותו

שי רודין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שי רודין

התשוקה ללא מושג עומדת במרכז הרומן "יחידים במינם" של מיטשל פייגנבאום. הגיבור, דורי לבנטל, שמספר את הסיפור בגוף שני כפנייה אל עצמו וכניסיון לגולל את סיפורו ולהבין את נקודת הכשל שבו, חושק כבר מילדותו בחברו לכיתה אריאל טלרמן. אולם אריאל, שהופך לחברו הקרוב, אינו חולק עמו אותה תשוקה בזמן לימודיהם. במשך שנים דורי מתהלך בעודו ממתין למעשה למושא אהבתו הבלתי ממומשת, שמגיח לעתים, אולם נעלם ונותר בלתי מושג. השניים נעים בנתיבים תעסוקתיים שונים — דורי הופך למעצב גרפי, שבין היתר מעצב שלטים, ואילו אריאל הופך לגרפולוג. מה שמקשר בין השניים, מעבר לרגשות עזים וסותרים, הוא יחסם למלים. אבל יחס זה מעיד על הכיוון ההפוך שבו כל אחד מהם נע. האחד מנסה לייפות מלים, ואילו השני משתמש במלים כנשק, שבאמצעותו הוא מפרק לגורמים את הסובייקטים שמולו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ