שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מייקי דגן
מייקי דגן
  • שם הספר: אִתי החיים משחֵק הרבה
  • סופר/ת: דויד גרוסמן
  • מו"ל: הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה
  • עורכ/ת: מנחם פרי
  • מס' עמודים: 273
  • מחיר: 96

סוגה: פרוזה
קהל יעד: אשכנזים, עדיפות לדור שני ושלישי לניצולי שואה
מדף: ליד "עיין ערך: אהבה" וספרי הנוסטלגיה לקיבוצים
המלצה: גרוסמן קצת מקרטע, אך מתגלה שוב כקוסם עלילות

דויד גרוסמן הוא גדול מאבחני הנוירוזה האשכנזית, ובפרט זו הקשורה להעברה בין־דורית של טראומות שואתיות. הפרק "מומיק" ב"עיין ערך: אהבה" הוא האמבלמה של "מורשת" השואה הנפשית, וגם בספרו החדש, "אתי החיים משחק הרבה", גרוסמן חוזר לווריאציה של ההעברה הזאת. כן, גרוסמן הוא עדיין המאסטר של ניתוח "המסורת שבעל פה" של השואה, אבל אם "מומיק" ו"עיין ערך: אהבה" הם יצירות מופתיות, "אתי החיים משחק הרבה" רחוק משם, אולי פשוט כי הוא מכוון פחות "גבוה" מלכתחילה וגם מכיוון שהוא ארוג סביב דמות אמיתית: אווה פאניץ'־נהיר, פרטיזנית יוגוסלבית לשעבר, שחוותה את התלאות הקשות של הטיהורים של טיטו אחרי מלחמת העולם השנייה, שרדה, עלתה לישראל וחייתה בקיבוץ שער העמקים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ