ספרו החדש של התסריטאי אסף צפור נקרא כמו בינג' טראשי של נטפליקס

אסף צפור כתב רומן בלשי־עתידני במסורת פיליפ ק' דיק, אבל זה כמו עיבוד של נטפליקס לרומן של דיק: המון טוויסטים וקצוות פרומים, בלי להתעכב על זוטות כמו נפשות, רגשות ומלים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

סוגה: פרוזה
קהל יעד: אנשים שלא אוהבים לקרוא, אבל לא נרדמים בטיסות
מדף: ליד "האיש במצודה הרמה", "הצלם" וספרים אחרים של פיליפ ק' דיק 
המלצה: הספר מצליח לתאר מתח חברתי ריאליסטי, אבל לא מתרומם לפסגות ספרותיות

מדוע בני אדם שנסיבות חייהם שונות לחלוטין, שהשקפת עולמם ייחודית ככל השקפות העולם, שאהבותיהם ושנאותיהם וקנאותיהם מדויקות להם עד כאב, שדיבורם זר לכל זולת — והרי לכל אדם מעין מבטא, צירופים לאינסוף של הלשון המשמשים אותו, במודע או שלא במודע, כמרגלים של הנפש — מדוע כל האנשים האלה כותבים אותו הדבר? מדוע כל האנשים שחיים אחרת וחושבים אחרת ומדברים אחרת מחברים רומן אחד ויחיד, שגם אם יצא בהוצאות שונות והסיפורים שהוא מספר שונים בתכלית — כאילו שוכפל באותה מכונת צילום מטרטרת, מרטשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ