בסיפוריו הנפלאים מדגים טרומן קפוטה כיצד סופר צריך לייבש את דמעותיו

תירגמה מאנגלית: רחל פן

סוגה: פרוזה
קהל יעד: מכורים ל"ארוחת בוקר בטיפני'ס", אנדי וורהול, מרילין מונרו ואמריקה של הסיקסטיז
מדף: ליד "הוי עיר של חלומות שבורים" של ג'ון צ'יבר ו"לא ארץ לזקנים" של קורמאק מקארתי
המלצה: קפוטה יודע לעצור ממש שנייה לפני שהסיפור יתפתח לקיטש מלודרמטי וסמלי, ולהשאיר את הדברים תלויים באוויר