"מקבת" בעיבוד החדש של יו נסבו: אחד מספרי הפשע הטובים של העשור

יו נסבו נוטע את הטרגדיה השייקספירית בעולם שלם ומרובד, וגם המהלכים הידועים מראש נהפכים בידיו למפתיעים ומאיימים

ניב הדס
ניב הדס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניב הדס
ניב הדס
  • שם הספר: מקבת
  • סופר/ת: יו נסבו
  • מו"ל: בבל
  • מס' עמודים: 493
  • מחיר: 112

תירגמה מנורווגית: דנה כספי

סוגה: מתח
קהל יעד: חובבי תרבות ניאו־נואר נורדית 
מדף: לצד טרילוגיית "מילניום" של סטיג לרסון ו"האיש מסין" של הנינג מנקל 
לסיכום: הסיפור על זוג מלכותי בעל תאוות כוח הרסנית שמוביל לאבדון אומה שלמה רלוונטי מאי פעם

מכל הטרגדיות הגדולות שכתב ויליאם שייקספיר, נדמה של״מקבת״ יש הכי פחות עוגנים ביצירה בת זמננו. ״רומיאו ויוליה״ ו״המלט״ מצוטטות ממנה, ״אותלו״ מומחזת ממנה ו״המלך ליר״ מעובדת פי כמה: ״ראן״ של אקירה קורוסאווה, ״מלך האריות״ של דיסני, ״פנתר שחור״ של מארוול, סדרת הטלוויזיה המצליחה ״אימפריה״ וכמובן ״המלך ליר״ של ז׳אן לוק גודאר — סרט שמתחיל בשיחה של גודאר עצמו עם המפיק הישראלי מנחם גולן — נשענים עליה כולם. זה לא שהנסיך הסקוטי חדל מלשמש מסד דרמטי — ב–2015 הוא זכה לעיבוד קולנועי עם מייקל פסבנדר אחרי שב–1971 טופל על ידי רומן פולנסקי — אולם בהשוואה לחבריו על המדף הוא נותר בצד. מה שקצת לא ברור אם מביאים בחשבון שהסיפור של שייקספיר על תאוות כוח הרסנית שמובילה זוג מלכותי לאבדון, לא לפני שהם מדרדרים בקלונם המוסרי אומה שלמה, רלוונטית היום לא פחות מאי פעם; הכרוניקה שמגלגלת את תהליך הסיאוב בליווי השכנוע הפנימי שעובר הגיבור — שבו תחושת שליחות ציבורית מתחלפת בפרנויה, בשיכרון שררה ובאיבוד ערכים מוחלט — היא על־זמנית ואוניברסלית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ