"צלו של בלדור": האכזריות והאהבה שחבויות מתחת לקרח האיסלנדי

סיפורו של מדען שמתקשה להתנתק מהכפר הנידח והשמרני שבו גדל עומד במרכז "צלו של בלדור". המחבר, שון, טווה ביד אמן תיאורי נוף וטבע, סיפורי עם וקטעי זיכרונות וכתב ספר רב עוצמה המתעמת עם העבר המכוער של איסלנד

רועי בית לוי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רועי בית לוי

תירגם מאיסלנדית: משה ארלנדור אוקון, עורכת התרגום: מיכל קריסטל

סוגה: פרוזה
קהל יעד: חובבי ריאליזם מאגי נורדי
מדף: ליד "פעמון איסלנד" של הלדור לכסנס ו"הכל קורס" של צ'ינואה אצ'בה
לסיכום: נובלה קצרה ויעילה למדי, שגיבוריה ועלילתה בנויים לתלפיות

"צלו של בלדור" יכול לשמש נוגדן מצוין למזג האוויר המהביל של שלהי הקיץ הישראלי. הנופים שהוא מתאר — פתוחים, קפואים — והדמויות שהוא משרטט — קרות רוח, מחושבות — יוצרים את הניגוד המושלם למציאות הלוהטת שממתינה לקורא מחוץ לדפי הנובלה האיסלנדית המרשימה הזאת. קחו, למשל, את התיאור הבא: "כאשר ירד הערב החריפה הסופה, הכפור חדר מבעד לבגדיו אף שחמים היו, וקר כל כך היה לו, שהוא טילטל את עצמו כדי להתחמם. האיש גמר בדעתו לתת לשלג לסגור. הוא זע מעט כה וכה, והשלג יצר סביבו מעטה חסין רוח" — מי בכלל צריך מזגן בזמן קריאה בטקסט כזה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ