"נמר גימ"ל": סופרת מוכשרת שאינה מאפשרת לכישרונה לעוף בחופשיות

לירן גולוד מתארת בספרה נערה המתבגרת ביישוב בגבול הצפון הסובל ממתח ביטחוני קבוע. האירועים והיחסים בין הדמויות מתוארים ביד בוטחת, אבל נדמה שגולוד בולמת את עצמה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

עורכי הסדרה: משה רון, מאיה פלדמן, דבורה נגבי ויובל שמעוני

סוגה: פרוזה
קהל יעד: מי שמעניין אותו כיצד המציאות הישראלית מתורגמת לספרות איכותית 
מדף: ליד "יש אשה אחרת" של גלילה רון־פדר ו"מחר יקרה לנו משהו טוב" של אסתי ג. חיים
לסיכום: ספר ששפתו עשירה, המטפורות בו יפות וגיבוריו אמינים ושובי לב 

"נמר גימ"ל" הוא ספר קטן, גם מילולית — מדובר בספר קטן ממדים וקל משקל (כמו שאר ספרי סדרת המקור בהוצאת עם עובד) — וגם מטפורית. זה לא אפוס גדול או רומן רחב יריעה, ונדמה שללירן גולוד אין כוונה לסחרר את הקורא, להרשים אותו או להעתיר עליו תחבולות ספרותיות מתוחכמות. אבל צניעותו של הספר והקצב הלאה של העלילה לא גוזלים ממנו את מעלותיו. יש בו איכויות שקטות, שמטפטפות לאט. הקריאה בו נדמית כשיט בסירה קטנה בזרם נינוח. זו לא הפלגה מסעירה, אבל בהחלט נעימה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ