"במקום גרניום": הציונות, השואה והכיבוש - כולם נהפכים לאינסטרומנט

ספרה של ליה נירגד הותיר אותי המומה. הספר נכתב רק משום שלכותבת יש די פנאי ויכולת לכתוב. למרות הכנות שעולה ממנו, גם במקומות שבהם נדמה כי הספר עומד לחרוג מהצפוי לעבר כיוון מעניין או מחכים, הכתיבה נבלמת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

סוגה: פרוזה 
קהל יעד: עקרות בית עם שפע פנאי וייסורי מצפון מעמדיים
מדף: ליד ספרי השירה של אגי משעול, ריקי דסקל וסבינה מסג
לסיכום: סיפורת פנאי של בעלות ונינוחות, שנכתבת מתוך מודעות לפריבילגיות של הכותבת

המתרגמת והסופרת ליה נירגד החליטה יום אחד להקים לעצמה מוזיאון. המוזיאון שנירגד שואפת להקים הוא מוזיאון גרניום. כן, הצמח: "כשעברתי לכאן אחרי שנות כמיהה לגינה חשבתי שאקים לי מוזיאון גרניום... יהיו לי עוד ועוד סוגי גרניום, חשבתי, ואפילו פינטזתי על גרניום צהוב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ