יוענה גונן | מרגרט אטווד מעניקה לבוש חדש לשייקספיר והתוצאה נפלאה

מרגרט אטווד עיבדה מחדש את "הסערה", אחד ממחזותיו האחרונים של שייקספיר, והצליחה לשמר מספיק מהמקור ובכל זאת לחדש. גם אם החלק האחרון של ספרה מעט מאכזב, היא משלבת בצורה סוחפת בין עלילה מלאת יגון לרגעים קומיים ובין רצינות לקלות דעת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

תירגמה מאנגלית: מיכל אלפון

סוגה: פרוזה
קהל יעד: מעריצי אטווד וחובבי עיבודים מודרניים לקלאסיקות
מדף: לצד העיבודים של ג'נט וינטרסון ל"אגדת חורף" ושל יו נסבו ל"מקבת"
לסיכום: יצירה שמעניקה פירוש עכשווי מתוחכם לעולם התככים השייקספירי

אי אפשר לעסוק כיום במרגרט אטווד בלי שמעל הדיון ירחף הצל של "סיפורה של שפחה", רומן שתפח לתופעה גדולה בהרבה ממידותיו בגלל התזמון הממוזל של יציאת העיבוד הטלוויזיוני עם נסיקתה של תנועת "מי טו" וזמן קצר אחרי בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית. הקונגלומרט של רפובליקת גלעד האפיל גם על ספרה החדש של אטווד בעברית, "זרע־רע", משום שבמקביל לצאתו בישראל יצא באנגלית "The Testaments", ספר ההמשך ל"סיפורה של שפחה", ששבועות לפני הגעתו לחנויות כבר נכלל ברשימת המועמדים לפרס בוקר, זכה בו והשתלט על סדר היום הספרותי. וחבל, כי "זרע־רע" דווקא מזכיר עד כמה אטווד יודעת לטוות סיפור מרתק, מורכב ושנון — משהו שסדרת הטלוויזיה השתלטנית כמעט השכיחה מרוב התבוססות בצדקנות ובפורנוגרפיה של אלימות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ