"פונטי", ספר על אורות ניאון ונקבוביות פתוחות

שרלין טאו מגוללת את סיפורה של כוכבת סרטי טראש מתבגרת, יחסיה עם בעלה האנמי ובתה הבלתי־מצודדת. הדמות הראשית היא מופת לפרוזה מהודקת ומהפנטת, אבל הדמויות המשניות סובלות מפטפטת בלתי נחוצה וכורעות תחת עומס המטאפורות והדימויים

גלית דיסטל־אטבריאן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גלית דיסטל־אטבריאן
  • שם הספר: פונטי
  • סופר/ת: שרלין טאו
  • מו"ל: כתר
  • מס' עמודים: 273
  • מחיר: 88

תירגמה מאנגלית: איריס ברעם

סוגה: פרוזה

קהל יעד: אוהדי סיפורת קיטשית מודעת לעצמה

מדף: "היקיקומורי והאחות להשכרה" של ג'ף בקהאוס; "בדרך אליך" של קיונג סוק שין

לסיכום: המחברת שוחטת ללא רחמים את האקזוטיקה המזויפת שמייחסים לעיר (ואגב כך יוצרת את הדמות המעניינת ביותר בספר והיא סינגפור)

על גב הספר "פונטי" מצוי צמד מלים שגרם לי מיד לחשוד: "סינגפור הססגונית". אם לומר את האמת, אין לי עצבים ל"סינגפור הססגונית", בדיוק כפי שאין לי עצבים ל"איספהאן הצבעונית" או ל"מרקש הציורית".

תגובות