"זמן שאול" חוגג בהנאה את הפרידה מדמותו ההגמונית של "הגבר הלבן"

בספרה החדש והמתוחכם, עמליה רוזנבלום פורטת לפרוטות את עליבותו של סופר ידוע, הסובל ממשבר כתיבה ומנצל אשה צעירה כדי להיחלץ ממנו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

סוגה: פרוזה
קהל יעד: חובבי ספרים על יוצרים ואינטלקטואלים הסובלים ממשברים
מדף: ליד "למאטיס יש את השמש בבטן" של יהודית קציר, "הבית אשר נחרב" של ראובן נמדר ו"חרפה" של ג'"מ קוטזי 
לסיכום: רומן מתוחכם ורב קסם

תחכומו הנפלא של "זמן שאול" מתגלה, לראשונה, בסצינה שולית יחסית בפרק השני. זה קורה לאחר שעמליה רוזנבלום מציגה בפנינו את גיבור ספרה החמישי, שאול סמל — סופר ידוע ורב כבוד, כמעט סופר לאומי, ששרוי במשבר כתיבה זה עשור. אנחנו מתוודעים לדמותו הכריזמטית בדצמבר 2001, ביומו האחרון של שאול כמרצה בסמסטר הסתיו באוניברסיטה בניו יורק, מעט לפני שהוא טס חזרה לתל אביב, כשהוא מתפתל בדילמה קשה בנוגע לשעותיו האחרונות בעיר: האם ללכת לקנות לבנו ולגרושתו את המתנות שביקשו או לחלופין לזיין סטודנטית.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ