"שלג" של רונית מטלון: יצירה שהיתה צריכה להישאר במגירה

נובלה לא גמורה של הסופרת, שנמצאה בעיזבונה ופורסמה עתה, סובלת מעודף סימבוליזם ומחדדת חולשות אופייניות בכתיבתה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

סוגה: פרוזה
קהל יעד: אך ורק מעריצים מושבעים של רונית מטלון
מדף: ליד "חיי חורף" של אורלי קסטל־בלום, "אסתר ועדינה" של נגה אלבלך ו"מובינג" של אסף גברון
לסיכום: כמו אינסטגרם שנכרך לספר

"שלג", הנובלה שכתבה רונית מטלון ורואה אור עתה, שנתיים לאחר מותה, אפופה ברומנטיקה ובאסתטיקה גותית קודרת. כך בתוכן העלילה, בדמויות הדיווה הנוגה של הגיבורה ומאהבה לשעבר המיוסר, בדיאלוגים מלודרמטיים ולרוב סתומים, ובעיקר בתועפות אמצעים פיגורטיביים שמטביעים את הטקסט וקוראיו בשלג — שהוא בין השאר "לבן", "בוהק", "פלא שאול", "עכור", נמצא ב"עיר... ארעי כמוה", ונופל כלשון נופל על לשון.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ