"מלכה שלי": מתי הפך ה"אחר" לסמל התום בתרבות

ספרו של ז'אן־בטיסט אנדראה, שמתאר הרפתקאות של ילד עם מוגבלויות שבורח מהבית, מצטרף ליצירות, שבהן "מאותגרים" ולא ילדים ממלאים תפקיד של מלאכים שלא הושחתו

עמרי הרצוג
עמרי הרצוג
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמרי הרצוג
עמרי הרצוג
  • שם הספר: מלכה שלי
  • סופר/ת: ז'אן־בטיסט אנדראה. תירגמה מצרפתית: שירלי ורבורג
  • מו"ל: הוצאת לוקוס
  • עורכ/ת: עורך תרגום: יונתן הופמן
  • מס' עמודים: 148
  • מחיר: 74

סוגה: פרוזה
קהל יעד: תלמידי תיכון בשיעורי חברה על קבלת האחר
מדף: לצד "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" של מארק האדון ו"יש לי חבר והוא אחר" של עדנה מישורי
לסיכום: מעשיית מוסר סנטימנטלית

ספר הביכורים של המחזאי והבמאי הצרפתי ז'אן־בטיסט אנדראה זכה בכמה פרסים, ואחד מהם משך את תשומת לבי: פרס פמינה לתלמידי תיכון, שבמסגרתו בוחרים תלמידים צרפתים מ–14 כיתות של לימודי ספרות את הספר הזוכה. הזכייה ראויה: "מלכה שלי" הוא ספר נוער צנום וקריא, המשלב רגישות לשונית, סיפור דרמטי של בריחה מהבית ושטחיות סנטימנטלית יעילה. יותר מכך, הוא מעיד על תופעה תרבותית הנוגעת לזהותו המקודשת של ה"אחר" בדמיון הספרותי והתרבותי כיום.

תגיות: