גלעד עדיין חיה |

"העדויות" של מרגרט אטווד: יצירה שמכוונת לצופים לא פחות מאשר לקוראים

"סיפורה של שפחה" היה דיסטופיה אפלה ומרתקת, שמתחה ביקורת על החברה המערבית. לעומתו, ספר ההמשך שזכה בפרס בוקר אינו אחד מטובי הרומנים של הסופרת, אבל למעריציה מובטחת הנאה

צליל אברהם
צליל אברהם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צליל אברהם
צליל אברהם

הפיכתו של "סיפורה של שפחה" מרומן דיסטופי לתופעה תרבותית בשנים 2017–2019 היתה מהתופעות ההיסטריות וחסרות הטעם בתרבות הפופולרית בשנים האחרונות. ספרה של מרגרט אטווד, שיצא ב–1985, היה דיסטופיה קיצונית, קודרת ומרתקת; סדרת הטלוויזיה שהתבססה עליו היא טובה, אך נצלנית למדי. השפעתה על מיקומו של הספר בתרבות היתה כה גדולה, שהיא גם הביאה, ככל הנראה, לכתיבת ספר ההמשך, "העדויות", שאף זכה אשתקד בפרס בוקר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ