"שנות העונש המאושרות" ו"פרולטרקה": שתי נובלות נפלאות על התבגרות

הסופרת האיטלקייה פלר יאגי מצליחה לשלב בין תוכן מתועב לסגנון אלגנטי ומתבוננת באופן נוקב ואינטימי בסדר הפטריארכלי העריץ

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

מבחנה של קלאסיקה אמיתית הוא באקטואליות שלה, כלומר בנצחיותה; ביכולת לגעת בלב הדברים, במהותם הבלתי משתנה. שתי הנובלות הנפלאות של הסופרת האיטלקייה ילידת שווייץ פלר יאגי — "שנות העונש המאושרות" (1989) ו"פרולטרקה" (2001), שראו אור בקובץ אחד בתרגומה המצוין של יערית טאובר — הן קלאסיקה במיטבה. זה פשוט ספר שמוכרחים לקרוא, גם אם קשה מאוד לכתוב עליו, בדיוק מפני שזו ספרות במיטבה. לא מניפסט פמיניסטי, לא טענות סוציולוגיות, כי אם הדבר עצמו, האסתטי, העולה מן המתח הבלתי נסבל בין הסגנון האלגנטי כל כך של יאגי ובין התועבה המתוארת בנובלות. נדמה לי שלתועבה הזאת התכוונה המשוררת והסופרת האוסטרית המצוינת אינגבורג בכמן, חברתה הקרובה של יאגי, בדברים שאמרה בראיון עיתונאי: "פעמים רבות חשבתי היכן בעצם מתחיל הפשיזם. הוא אינו מתחיל בהשלכה של פצצות. הוא אינו מתחיל בטרור, שעליו אפשר לכתוב בכל עיתון. הוא מתחיל ביחסים בין בני האדם. הפשיזם הוא ההגדרה הראשונית של היחסים בין גבר לאשה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ