כיצד נראים דמדומי השלטון של מנהיג עוצמתי, המתקשה להיפרד מכיסאו

בשיאו של מרד הסטודנטים ב–1968 נעלם נשיא צרפת דה גול והתחבא בבסיס צבאי בגרמניה. ברומן הסוחף שלו חוזר הסופר ז'ורז'־מרק בנאמו לאותם ימים סוערים

ספי הנדלר - צרובה
ספי הנדלר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

"דחפתי את האבן שלי במעלה ההר, כמו סיזיפוס, ראשית ב–1940, ומאז 1958 במשך עשור, אבל עכשיו איני יכול יותר", אומר נשיא צרפת שארל דה גול לחברו לנשק, הגנרל ז'אק מאסו. זה אומר לו: "בכל זאת, אתה הגנרל!" והנשיא משיב: "ובכן, נאמר שנמאס לי לסחוב את גופתה של צרפת". דה גול מנהל את הדו־שיח הספק דמיוני הזה כשהוא מתייסר מול המציאות הברורה: הצרפתים מאסו בו. עשור אחרי ששב לשלטון והציל את צרפת בשנית, רחובות פריז בוערים ומאות אלפי צעירים דורשים את התפטרותו. מרד הסטודנטים של מאי 1968 היה במובנים רבים אקורד הסיום לשלטונו של המנהיג המשפיע ביותר על דמותה של צרפת במחצית השנייה של המאה ה–20.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ