"הרשתית": מבוך ספרותי קודר שהקורא הולך בו לאיבוד

בנובלה של עידן צבעוני, שעוקבת אחר הקשר שנוצר בין אשה המאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי לסטודנט העובד בו, סגנון הכתיבה רק מקשה על הקריאה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

ב"המידע", ספרו המבריק של מרטין איימיס מ–1995 (שתורגם בהוצאת כנרת, 1998), הגיבור — סופר כושל ומבקר ספרות בינוני בשם ריצ'רד טל — שולח את כתב היד הארוך והניסיוני שלו (שנקרא "ללא שם") לשורה של מו"לים, לקטורים, עורכות וסוכנות ספרותיות כדי שיחוו עליו את דעתם — ומי יודע, אולי אפילו יחליטו להוציאו לאור. ואולם, כל מי שמתחיל לקרוא את "ללא שם" נתקף מיד כאבי ראש משתקים, מיגרנות תוקפניות, דיפלופיה (כפל ראייה) או דלקת חריפה בסינוסים — לרוב עוד לפני שהגיע לעמודים הדו־ספרתיים של כתב היד. הקריאה ב"הרשתית", ספר הפרוזה השני של עידן צבעוני, אמנם לא גרמה לי מיחושים גופניים, אך בכל פעם שלקחתי את הנובלה הזאת לידי, ידעתי היטב שאני מזמן לי כאב.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ