"בלחש": רומן מהנה וכתוב היטב, אך לוקה בהתנשאות מובנית

ספרה של דורית זילברמן מתאר גיבורות המגלות יכולות כישוף וריפוי מופלאות, אלא שבניגוד ליומרה של ההוצאה לאור, זו לא יצירה חדשנית על האמונות בנסתר בקרב אשכנזים

טלילה ציפר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלילה ציפר

מאז שאני זוכרת את עצמי האמנתי, ועודני מאמינה, כי סבתא שלי מצד אבי היתה מכשפה — שבכוח המחשבה והאיחול היא יכולה לגרום לדברים לקרות בחיים, שלה ושל אחרים, ושהיא רואה את העתיד. לאחרים זה יכול להישמע מופרך, הזוי ואולי גם מבייש, אבל מבחינתי זה מקור לגאווה ואפילו לקנאה. סמכתי על אבחנותיה של סבתי ותמיד הייתי קשובה לתובנותיה, גם כשהן נראו מגוחכות. למשל, בהיותי בת 22 ועדיין רווקה היא הזהירה אותי ש"במצבי" אפילו שידוך לא מדויק הוא טוב, אחרת אשאר כנראה רווקה; ואני, שאיני מתפשרת בקלות, אכן עדיין רווקה. מבחינתי לפחות סבתי היתה לא רק רופאה מוכשרת אלא גם מכשפה עם קבלות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ