"קרידה": מיינסטרים ספרותי ישראלי וחסר מעוף על אהבה לסבית

ספר הפרוזה הראשון של רונית סלניקיו גפן כולל סיפורים קצרים וקולחים העוסקים ביחסים בין נשים. הם מתארים גיבורות מעורערות או מרירות ואינם חורגים מהקלישאה של הייצוג הלסבי המסורתי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

"קרידה", ספר הפרוזה הראשון של רונית סלניקיו גפן, ילידת 1963, כולל שמונה סיפורים קצרים. הוא מוקדש "לכל הנשים שאהבתי בחיי, לרגע או לעולם, בדמיוני או בדמיונן". ההצהרה הזאת באה לידי מימוש בסיפורים, העוסקים כולם במערכות יחסים בין נשים: סיפורי אהבה ותשוקה, ידידות ושותפות גורל, ולעתים גם מפגש לרגע.

שלושה מהסיפורים עוסקים באהבת נשים, והם עוררו את סקרנותי. מדף הספרות הלסבית בישראל הוא מצומצם מדי (בשירה, אגב, המצב שונה בתכלית), אולי משום שספרות כזאת משויכת כמעט תמיד לנישה הלהט"בית, ולפיכך עול הייצוג — על חובותיו הפוליטיים בתוך הקהילה ומחוצה לה — נהיה כבד ומגביל. קהילות מיעוט מתמודדות תמיד עם מבט מבחוץ, ובאקולוגיה של תרבות שמרנית הן נוטות לשקף נורמליזציה חברתית. הדבר מטשטש את הייחודיות של הקהילה ומטמיע בכְּלָל את הקולות שמבטאים אותה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ