"ארזת לבד": לאסף שור היה רעיון מוצלח ומעניין, שהלך לאיבוד בין הבדיחות

גיבור הרומן השישי של אסף שור הוא חולה סופני הנערך להמתת חסד, שבאמצעות דמותו מנסה הסופר להשקיף בריאליזם צונן ובאומץ על תום החיים. אבל סגנון הכתיבה הקליל והשנון בא על חשבון בניית העלילה ופיתוח הדמויות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

ברומן השישי שלו, "ארזת לבד", שראה אור עתה, אסף שור משקיף על סיום החיים ועל המוות ללא כחל, שרק, ייפוי, מיסטיקה ורומנטיקה. במרכזו עומד אלכס, חולה סופני שכבר בעמודי הפתיחה נפרד מבני משפחתו — אחייניתו אסנת ובעלה אמיר — וממריא, לבקשתו בלעדיהם, להמתת חסד בשווייץ. השאיפה להשאיר את הסנטימנטליות מחוץ לטקסט ולדיון על החיים וסופם הצליחה, אך החולה מת, בשני מובנים: ראשית, מותו של אלכס הדמות — אם כי לא בנסיבות שתיכנן ובסוף מפתיע, ככל שמוות יכול להפתיע אדם גוסס; ושנית, וחשוב מכך, מותו של הניסיון לנסח תזה, שנהפכה בטעות לאנטיתזה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ