"החלון והמדרגות": תרגיל ספרותי מורכב ועמוק של סופר בתחילת דרכו

בספרו הראשון כותב עמרי חורש על התרחשויות ודמויות שכבר הופיעו בנובלה "עיר הזכוכית" של פול אוסטר. חורש מפגין כישרון כחקיין מוצלח אבל הכתיבה שלו חורגת מהערצה עיוורת למאסטר, מגוללת סיפור בלשי מעניין ומעוררת ציפייה לקראת יצירותיו הבאות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הימים האלה, שבהם אירועים גדולים ודרמטיים מתרחשים במלוא עוזם, אבל רק מחוץ לכותלי ביתי, החזירו אותי לספרים שכבר קראתי. כשם שבתי הצעירה אוהבת לשמוע את אותו הסיפור שוב ושוב לפני השינה, נראה שגם אני מעדיף כעת את המוכר והשגור, כלומר — את הנחמה שבחזרה על הידוע על פני גילוי הנסתר הממתין לי בשורה הזרה הבאה.

במובן זה, "החלון והמדרגות", ספר הביכורים של עמרי חורש, התלבש על ההססנות הספרותית הזמנית שלי כמו כפפה חד־פעמית על כף יד משוחה באלכוג'ל. זו אמנם יצירה חדשה, אבל חורש חוזר בה אל עולם שכבר נבנה ואל דמויות מוכרות, שהופיעו לראשונה בנובלה "עיר הזכוכית" של פול אוסטר, שנכללה במקור בספר "הטרילוגיה הניו־יורקית" (הוצאת כתר, 1990 בתרגום משה זינגר; עיבוד של הנובלה לרומן גרפי, שיצרו פול קראסיק ודייוויד מזצ'לי, ראה אור בתרגום משה רון, הוצאת עם עובד, 2008). למעשה, ברגעיו המוצלחים ביותר של "החלון והמדרגות" כמעט אפשר לטעות ולחשוב שאכן מדובר ביצירה מקורית של אוסטר בתרגום מהוקצע וקולח לעברית — מחשבה שיש בה כדי לנסוך ביטחון בקורא חרד.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ