יש הרבה אנשים שאוהבים את הכתיבה של אליס מונרו, אבל אותי היא משעממת

מונרו מתיימרת להציג ביצירותיה נקודת מבט נשית על חוויות חיים מגוונות, אבל הקובץ "גלגולי האהבה" ממחיש את כישלונה: השיח המגדרי משתלט על הסיפורים, העלילות מעושות, הדמויות אינן אמינות והקורא נותר אדיש לגורלן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

לאליס מונרו, זוכת פרס נובל לספרות ב–2013, יש קהל אוהדים גדול. היא נחשבת כאמנית הסיפור הקצר, פלורליסטית, ליברלית, פמיניסטית; סופרת הכותבת את החיים עצמם, המתרחשים בקובץ שלפנינו, "גלגולי האהבה", הכולל 11 סיפורים קצרים, בעיירות קטנות של פריפריה בקנדה ובארצות הברית בתקופות שונות במאה הקודמת. כתיבתה נחשבת בעיני קוראים רבים ככתיבה מובהקת של קול יוצר נשי, המצייר את חוויות החיים של הגיבורים מתוך נקודת מבט נשית.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ