בזכות המיזנתרופיה שלה, גיבורת "ג'ונסון 38" היא דמות בלתי נשכחת

אביבית משמרי כתבה נובלה על משוררת ופרסומאית, בעלת דירה קטנה, המתקוטטת עם שכניה על שיפוץ הבניין. נקודת המבט הייחודית והמרושעת שלה הופכת את הספר לדיוקן סטירי מהנה של זעיר־בורגנות תל־אביבית

רועי בית לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רועי בית לוי

סיגל רגן (רג'ואן) — גיבורת "ג'ונסון 38", ספרה החדש של אביבית משמרי — בחרה לגזור על עצמה בידוד חברתי ומרחק רגשי קבוע של שני מטרים מהעולם הרבה לפני תקנות בריאות הציבור בימי הקורונה. היא נוטרת טינות למרחקים ארוכים, שורפת גשרים חברתיים מנוסה, נמנעת סדרתית מרומנטיקה ואלופה במציאת פגמים באופיו של כל מי שנקרה בדרכה, אבל המיזנתרופיה חסרת התקנה שלה הופכת אותה לאחת הדמויות המסקרנות שנתקלתי בהן לאחרונה בספרות העברית, כזאת שבהחלט כדאי לבלות במחיצתה, ולו רק למשך נובלה אחת.

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ