פורנוגרפיה אינטלקטואלית |

"לעשות מקום": ציפיתי מאוריאל קון לרומן יוצא דופן, אבל התוצאה המאכזבת מזכירה בלוג של יאפי נהנתן

ספר הביכורים של קון מתאר מסעות במגוון מקומות בניסיון להתמודד עם כאב הפרידה מאהובה. הוא כולל ביקורת פוליטית מיושנת על החברה הישראלית לצד תיאורי סקס, אדריכלות ואוכל, אבל כל אלה אינם מתגבשים לטקסט קוהרנטי

שי רודין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שי רודין

יש משהו מצער בניגוד שבין הסיבה לכתיבת הספר הראשון של אוריאל קון, "לעשות מקום", ובין אופן הכתיבה. קון מצהיר בפתח הדבר שסיומו של קשר רומנטי עומד בבסיס הרצון לכתוב: "לפני כמה שנים חוויתי פרידה מאשה שאהבתי נורא". המשפט הזה וההודאה הכנה בקושי להתמודד עם הפרידה הכינו אותי למסע נדיר שבו לגברים מותר לבכות לא רק בלילה ובו גבר ישראלי אינו נאמן עוד לתכתיבי האג'נדה המאצ'ואיסטית ומסוגל לשקוע במלנכוליה לנוכח אובדן אהובה ואף לספר על כך.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ