הדודה הגאונה שלי |

"חיי השקר של המבוגרים": אלנה פרנטה עושה זאת שוב

הרומן החדש של פרנטה מגולל את יחסיה של נערה מנאפולי עם דודתה הדחויה והענייה, שנהפכת למחנכת ולמקור השראה בשבילה. גם הפעם הסופרת האיטלקייה מעצבת גיבורות בלתי נשכחות, רוקמת עלילה קסומה ומצליחה להפוך דרמה אנושית ליצירת מופת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

"שנתיים לפני שעזב את הבית אמר אבי לאמי שאני מכוערת מאוד" — זהו המשפט הפותח של "חיי השקר של המבוגרים", הרומן החדש של אלנה פרנטה, שיצא לאור ברחבי העולם בספטמבר. המשפט כבר הספיק להפוך למצוטט מאוד, מופת למשפטי פתיחה של רומנים גדולים — וזהו כנראה תהליך הקנוניזציה הקצר והמהיר בהיסטוריה. ולטעמי, זהו גם אחד המוצדקים שבהם, משום שהמשפט מכיל בתוכו לא רק את הטריגר לעלילה, אלא גם את התמה הנסתרת של הרומן. מהי המשמעות העמוקה של להיות "מכוערת מאוד"? בעולמה הספרותי של פרנטה מדובר בסוגיה מורכבת, לא בהכרח מכוערת, ומעל הכל זוהי סוגיה ספרותית, ארספואטית במהותה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ