"לא שם עין": ספר רגיש ואמין על התבגרות לצד מחלת הסרטן

הסופר והמאייר רוב הארל מסתמך על ניסיונו האישי כמבוגר כדי לתאר ילד שסובל מגידול נדיר ואגרסיבי בחלל העין. התוצאה היא ספר גלוי לב, משעשע בחלקו ואף אופטימי, שלמרות עיסוקו בהתמודדות עם המחלה מותיר מקום למשברים אחרים

דוד רפ
דוד רפ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דוד רפ
דוד רפ

אינני יודע מדוע לא תורגם שמו הלועזי של הספר הזה, "Wink", ל"קריצה". מבחינת תחכומו וכפל המשמעות שלו הוא בוודאי לא נופל מהשם שניתן למהדורה העברית. הקריצה ב"לא שם עין" ל"לא שם זין", הביטוי שבתודעה הישראלית מזוהה בין היתר עם ספרו של דן בן אמוץ, תפלה למדי.

הספר מוקדש לשנה סוערת במיוחד בחייו של הילד רוס, שמתגלה אצלו סרטן נדיר ואגרסיבי בחלל העין. לגידול שהתפתח בבלוטה מאחורי עינו יש השפעה דרמטית על המראה החיצוני שלו. הגידול מסכן את חייו, מעוות את מראה פניו, ולטיפול בו יש תופעות לוואי גלויות לעין. מבחינת רוס, אפילו העובדה שייאלץ ללבוש כובע רחב שוליים כדי להגן על פניו מקרינת השמש בזמן הטיפולים היא בשורה רעה מאוד. הבריונות והעלבונות שהוא סופג בבית הספר אינם מתרככים בשל מחלתו. הוא בהחלט "שם על המצב" ואינו אדיש אליו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ