"הסכין" מעמיד את הקורא בפני מבחן, שקשה מאוד לצלוח אותו

גיבור הרומן הראשון של תדהר ניר הוא צעיר המתמודד עם מחלת הסכיזופרניה וכלוא במוסד פסיכיאטרי. זו יצירה סוריאליסטית־פילוסופית, חדשנית בלשונה ובתכניה, הלוקחת את המושג "לא מסחרי" עד לקצהו

עמרי הרצוג
עמרי הרצוג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמרי הרצוג
עמרי הרצוג

הפילוסוף תדהר ניר כתב ספר שכמעט איש לא יקרא. אני לא קובע זאת ברשעות; זו עובדה פשוטה, שגם המחבר מודע לה היטב. "הסכין" הוא ספר שנוטל בהתרסה את המושג "לא מסחרי" עד לקצהו: הקריאה בו מתישה ולעתים אף סתומה. הרבה ספרים נחותים יוצאים לאור, אבל זה לא המקרה הנדון; "הסכין", ספר הפרוזה הראשון של ניר (קדם לו ספר העיון "המרי הטרגי: אדורנו והלא מודע החברתי ביצירת האמנות המודרנית", הוצאת כרמל, 2016), אינו מתחקה אחר תבניות עלילתיות מוכרות והוא חדשני בלשונו ובתכניו. אולם הוא מייצר חוויית קריאה קשה במתכוון, שאפופה בתחושה של יהירות. הקריאה בו היא בדיחה שחורה על חשבונו של הקורא: ניסוי ספרותי תובעני, שעושה כמעט הכל כדי להדוף את הקורא החוצה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ