"נשים קשות": ספר שקשה לקרוא אותו וקשה להפסיק לקרוא אותו

הכתיבה הנועזת של רוקסן גיי יוצרת מקום בטוח לנשים באשר הן, אבל הדמיון בין היצירות השונות בקובץ הסיפורים שלה פוגע בערכו הכולל של הספר

טל ויינטראוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טל ויינטראוב

יש בכל זאת כמה נקודות רכות ומוארות בקובץ הסיפורים "נשים קשות": שני גברים שהם ערי מקלט לנשותיהם; אהובה אחת שמחכה לאשה שלה שנים ארוכות וזוכה בה לבסוף; גבר ואשה שמצליחים להביא ילד ולגדל אותו באהבה גדולה בעולם שבו נמחקה השמש; שתיים או שלוש אמהות שמגינות על הילדים שלהן באופן שלם, מוחלט ונטול כניעה או אפילו מצמוץ מול המציאות הנוראה בחוץ. וצריך לציין את הנקודות הללו, משום שהן משמשות הפוגות קצרות מאוד בין ובתוך השורות הקשות, הדחוסות והמכאיבות שמאפיינות את 21 הסיפורים באוסף הזה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ