"ויקי ויקטוריה" עוסק באופן לא מוסרני באמהוּת, אך התוצאה הסופית פלקטית

הרומן של גיא עד, המועמד לפרס ספיר, הוא מחווה גסטרונומית למסעדן שאול אברון, ובמרכזו אם צעירה ובנה הקטן, שעוברים לגור לבדם בדירה שכורה בתל אביב. המחברת טווה בחן ובכריזמה את סיפוריהן של דמויותיה הסימפתיות, אך העיסוק האינסופי שלהן בעצמן והתפאורה הקולינרית אינם 
מצליחים לעורר תיאבון

אוהד זלצר זובידה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אוהד זלצר זובידה

"הם פנו לכיוון 'אברמסקי'. היא קראה על המקום. מעדנייה עם עבר מפואר, שנפתחה מחדש בחלק הזה של העיר... מהר מאוד הגיעה צלחת יפהפייה של כמה פרוסות קורנדביף, האם מבושל, רוסטביף ופאטה כפרי... דניאל הסתער על הצלחת... זה מצא חן בעיניו, והוא טעם כל דבר באטיות ונתן גם לוויקי ביסים". דניאל, ילד בן 8 "בעל גוף דחוס, עם כרס של נהג קטר", וויקי, אמו בת ה–30, עורכת דין העוסקת בדיני משפחה, הם הצמד שעומד במרכז הרומן של גיא עד, שנמנה עם המועמדים ברשימה הארוכה לפרס ספיר לספרות ל–2020. עלילתו מתרחשת בחודשיים הראשונים של החיים המשותפים והעצמאיים של האם ושל בנה, שעוברים לגור לבדם בדירה שכורה בתל אביב בתום שמונה שנים של חיים משותפים בבית הוריה בהוד השרון, לאחר ההריון הלא מתוכנן שאליו נכנסה עם שחרורה מהצבא.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ