"סיד" של אסתי ג' חיים: טיול ספרותי מהנה עם כמה תחנות מיותרות

גיבורי הנובלות בספרה של חיים מתמודדים עם בדידות, הזדקנות, סודות טראומטיים וזיכרונות מהשואה. במיטבה הסופרת יודעת לגולל סיפור אנושי רווי אירוניה, אבל לעתים היא גולשת למנייריזם ומפגינה עודף מאמץ

לאו גורביץ
לאו גורביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לאו גורביץ
לאו גורביץ

הליכה ברחוב דיזנגוף בימים כתיקונם, על שולחנות הברים הנשפכים אל המדרכה ודבוקות הצעירים הרוטטים על המושבים, חיוכי סוף סמסטר ברייכמן מרוחים על פניהם, יכולה להלחיץ גם בני 35. ההליכה הזאת נגד הזרם העולץ־תמידית, אותו אביב נעורים נצחי ודביק, עולה על הדעת למקרא "וחג לה שמח" של אסתי ג' חיים — השנייה מבין שלוש הנובלות המרכיבות את ספרה השישי, "סיד", והמוצלחת שבהן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ