"העצים והשבבים": אריה אלדד מציג גרסה משלו להיסטוריה המרתקת של הלח"י

אלדד מערבב בתחכום רב בין דמיון למציאות כדי לספר על השנים האחרונות של המחתרת. התוצאה אמנם בעייתית, אולם ספרו סוחף ומיטיב לתאר את אווירת הדמדומים ששררה בארגון באותה תקופה

יחיעם ויץ
יחיעם ויץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יחיעם ויץ
יחיעם ויץ

הספר "העצים והשבבים" עוסק בפרק האחרון בתולדות המחתרת "לוחמי חרות ישראל" (לח"י). הפרק נמשך כשנתיים: הוא התחיל בפברואר 1947, החודש שבו החליטה ממשלת בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם, החלטה שהביאה לסיום המנדט הבריטי בארץ. הוא הסתיים במארס 1949, החודש שבו "רשימת הלוחמים", מפלגתם של יוצאי לח"י, ערכה ועידת יסוד, שידועה בשם "ועידת רמה" — על שם של בית הקולנוע ברמת גן שבו היא התכנסה — ובמהלכה התפרקה לרסיסים. המחבר, חבר הכנסת לשעבר אריה אלדד, הוא בנו של ישראל אלדד (שייב), שהיה אחד מראשי המחתרת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ