בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלף שאנטי ושאנטי

תגובות

חלקיק של הירח: סיפור אהבה הודי

פרנסיס ויליאם ביין. תירגמה מאנגלית: עטרה אופק. הוצאת נ.ב. ספרים, 126 עמ', 74 שקלים

אפתח בווידוי. גם אני נסחפתי בקריאת הספר "חלקיק של הירח", ממש כפי שאירע לרבים וטובים לפני, שחלקם אף הפכו אותו לספר פולחן.

בסנסקריט, הירח הינו זכר. אך כאשר ביקשו המשוררים לתאר ירח ממין נקבה, התגברו על הקושי באמצעות האנשת תכונותיו, או שימוש בחלק מהן לטובת השלם. על כן חולק עיגול הירח ל-16 פלחים, הקרויים "חלקיקים"; ואשה יפה היא חלקיק של הירח.

את הספר הזה, הבנוי מסיפור מסגרת וסיפורי חידות, יש לקרוא בנשימה אחת. הן בשל צנימותו (126 עמודים) והן כמחווה לסופר, פרנסיס ויליאם ביין, המבקש בהקדמה לקרוא אותו "ברצף עד סופו, אחרת יאבד הרבה מקסמו - שכן יופיו העיקרי טמון במיומנות שבה הוא הולך ונבנה עד לשיא, אשר יירד לטמיון אם הסדר ייזנח". ובכל זאת, במשך הקריאה נאלצתי להפסיק מדי פעם בפעם, בניסיון להעלות מזיכרוני החבוט את סיפורי "אלף לילה ולילה".

ואכן, רב המשותף לשני ספרים אלה. שניהם סובבים סביב סיפורים המסופרים לעת ליל ובשניהם גורל הגיבורים תלוי ועומד בסיפורים אלה. וכמו ב"אלף לילה ולילה", גם הספר "חלקיק של הירח" עוסק במתח הנוצר בין שני גיבורים - גבר ואשה - זכר ונקבה, ובשניהם האשה מנצחת, שהרי היא שולטת בגבר בזכות שנינותה ויופיה.

סיפורי החידות ב"חלקיק של הירח" מעוגנים בתוך סיפור מסגרת רחב. הספר פותח במלך סוריאקנטה שהיה חכם, אמיץ, חזק ויפה תואר. אך פגם אחד היה לו - הוא היה "התגלמותה של רוח שנאת הנשים". ממש כסולטן ב"אלף לילה ולילה" שאשתו בגדה בו, עד שהיה לשונא נשים וכדי שלא יאלץ לסבול בגידה פעם נוספת, נישא כל לילה לאשה חדשה ומצווה להרוג אותה למחרת.

סוריאקנטה, שונא הנשים מספרנו, נתקל בציור דיוקנה של יפהפייה, שהוצג לפניו בעורמה, ומתאהב בה קשות. אותה אשה, אננגראגה, יצור דמוי אדם שטבעו כשל נחש ארסי, ניחנה ביופי מרהיב ובבינה על-אנושית. על כן היא בזה לגברים המשחרים לפתחה ומעמידה אותם בניסיון. משך 21 יום היא מארחת אותם ובתנאי שבכל יום ישאלו אותה חידה. והיה אם לא תצליח לענות על אחת החידות, תהא היא עצמה הפרס; ואם ייכשל השואל, הרי טוב מותו מחייו. מעולם לא הצליח אדם לשאול אותה שאלה שנותרה ללא מענה.

המלך סוריאקנטה מגיע לארמונה "הלום רעם מיופיה המבלבל-חושים, צנח מולה אילם ומרעיד על אחת הספות, ונעץ בה את עיניו כציפור המכושפת בידי נחש". על כן רוסאקוש, בן לווייתו הפיקח, משמש לו כפה ומספר לנסיכה 19 סיפורי אגדה כשבכל אחד מהם מסתתרת חידה. דמותו של המשרת החד חידות היא התגלמות המספר המושלם - כשחרזדה עצמה, שניחנה בזיכרון יוצא דופן וביכולת מופלאה לספר סיפור. על אף העובדה שהמלך סוריאקנטה עצמו מסנוור בנוכחות הנסיכה, נוצרת ביניהם דינמיקה של ממש, ומלילה ללילה היא הולכת ומתאהבת בו.

סיפורי החידות מגוונים. החל מחידה מתמטית שהפתרון לה לא צפוי, עד לסיפורים על יחסים בין אבות לבין בנים, בין גברים לבין נשים, ולא נפקד גם מקומם של בעלי חיים וצמחים בעלי אישיות, כמיטב מסורת סיפורי העם ההודיים. במשך הקריאה מצאתי עצמי משתדלת, ללא הצלחה יתרה, לפתור את החידות. לזכותי ייאמר כי ההיגיון של החידות מורכב ושונה מהחשיבה המערבית, ובפתרון הלא צפוי מסתתר טון דידקטי ומוסר השכל המלמד על התנהגות נאותה ועל שכר ועונש. את סיפורי החידות פותרת הנסיכה בקצרה ובקלות, אם כי יש בהם הניתנים לפרשנות מערבית רחבה יותר, שאינה חד-משמעית כפתרון שהיא מציעה. כמו החידה על גור השעשועים של המתגושש שיום אחד יצא ונעלם. "יצא המתגושש לרחוב כדי לחפשו. וכאשר ראה אדם יושב בקרן הרחוב שאל אותו: ‘האם ראית את גור המחמד שלי?' אמר האיש: ‘האם היה לו סרט קשור סביב צווארו?' אמר המתגושש: ‘כן'. אמר לו האיש: ‘הוא הלך בכיוון הזה'. ובכן הלך המתגושש הלאה, ושב ושאל. ומישהו אמר: ‘ראיתי אותו ניצב על שתי רגליו, מתאמץ לטפס על החומה הזאת'. ואחר אמר: ‘ואני ראיתי אותו זוחל על ארבעותיו לאורך החומה'. וכך הלאה והלאה עד השאלה הבלתי נמנעת איזה מין יצור היה גור השעשועים של אותו מתגושש? אז חייכה הנסיכה והשיבה: לא היה זה קוף, כי אם ילד; אולי בנו שלו".

במבוא למהדורה הראשונה של הספר מתאר פרנסיס ויליאם ביין כיצד הגיע אליו כתב היד העתיק של הספר שנכתב בסנסקריט, מידי ברהמין גוסס שכל משפחתו נספתה במגפה. דבריו אמנם מעניקים אותנטיות לסיפור, אך צר לי לאכזב את הקוראים. עד היום לא התגלה כתב היד המקורי וקרוב לוודאי שגם לעולם לא יימצא. שהרי כבר במאה שעברה נחשד ביין, פרופסור אנגלי שחי שנים ארוכות בפונה שבהודו, כמי שחיבר את האגדה בעצמו.

את הסקירה אי אפשר לסיים ללא סיפור נוסף, שנדמה כי גם הוא מעוגן באגדה. עטרה אופק המתרגמת קיבלה את הספר הזה, מצולם וכרוך ביד, מידי אשה אלמונית שלא הכירה. אותה אשה, אילנה בר, הופיעה יום אחד על סף דלתה ובישרה לה כי בחרה בה להיות מתרגמת הספר. בר, שמצאה את הספר בשוק בלונדון, העבירה אותו הלאה, ממש כסיפור על הברהמין המופיע במבוא. על אף העובדה שאין ברשותי נוסח הספר המקורי בשפה האנגלית, נדמה כי התרגום המשובח של אופק משמר את לשון הדיבור של המספר, והשימוש התכוף בו' החיבור, ריבוי הפעלים, הציטוטים והסופרלטיבים - כל אלה משווים לטקסט גוון אותנטי המעניק לקוראים תחושה כי הוא שומע אותם בזמן אמת מפי מספר סיפורים של ממש. למשל: "והוא השתעשע בלולאות שערה הכחול-שחור, שדרכו נצצו עיניה כאבני-ירח לאור הלבנה; והוא שזר בשערה פרחים אדומים של עץ האשוקה המקודש לאל האהבה, ותלה פרחי לוטוס כחולים בחיקה, והניח אבנט מפרחי לוטוס לבנים סביב מותניה, וקשר אצעדות של ניצני יסמין על כפות רגליה".

מה אם כן אירע בתום 21 הלילות שהוקצבו למלך המאוהב? האם תמצא החידה עליה לא תמצא התשובה? והאם יצליחו צמד האוהבים להתאחד? כל אלה נגלים כמובן רק לקראת סוף הספר. מומלץ לרומנטיקנים שבינינו, לאוהבי הודו, למספרי הסיפורים, ולחובבי החידות והמשלים.

A Digit of Moon \ Francis William Bain



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו