בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תל של אביב: מסיבת הפתיחה של הקאנון

האגדות האורבניות של רועי חן הן רצף של מטמורפוזות שמתרחשות בתקופתנו, חוצות את גבולות הזמן וההיגיון ומציעות גרסה משלו לתלמוד תל-אביבי

תגובות

תל של אביב: תריסר אגדות עירוניות על אנשים, חיות ואבנים

רועי חן. הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה, 168 עמ', 84 שקלים

א. האגדות האורבניות של רועי חן, בספרו החדש "תל של אביב", הן רצף של מטמורפוזות שמתרחשות בתקופתנו; בחלק מן האירועים המופיעים בספר הקוראים אולי נטלו חלק בעצמם: לילה לבן בתל אביב, חגיגות ה-100 לעיר. כל הסיפורים מתרחשים במקומות ידועים לרבים: בית העלמין טרומפלדור, תחנת הרכבת הישנה לירושלים ורחובות בעלי שמות מוכרים. עם זאת, התוכן של הסיפורים, שמוגשים לקוראים כאגדות, חוצה את גבולות הזמן וההיגיון. חן מציע למעשה לקוראים גרסה משלו לתלמוד תל-אביבי. באגדה הנושאת את שם הספר, "תל של אביב", מתואר סיפור אהבתם הטראגית של עטלף וחתולה שהופכים לפרחים; באגדה "ארון ומטפחת" הגיבורה אלונה הופכת לאשה שחיה 100 שנה לפניה; ובאגדה "טרגדיה" חיות מעלות מחזה בגן שבשדרה וחולמות להפוך ללהקת תאטרון רפרטוארי.

דניאל בר און

ב. האגדות שבספר מסודרות בשלושה שערים: אנשים, חיות ואבנים, אך המשותף פורץ את הגדרות. החיות מהתיאטרון שבסיפור "טרגדיה" אינן יודעות אם הן בני אדם או חיות, ואפילו אם החידה הזאת תבוא על פתרונה, זה לא יבהיר אם הדמויות שבספר הן של שקרנים או שחקנים ("טרגדיה"); שחפנים או שחפים ("השחפנים"); סופרים או יתושים ("יתוש") - כי "לא הכל כפי שנראה או נשמע" ("תינוק").

ג. "העם הישראלי הוא עם נודד לא פחות מהעם היהודי", כותב רועי חן בסיפור "תינוק". שני העמים חולקים כנראה היסטוריה משותפת.

ד. סיפורי המקרא הם רצף של מעשי חורבן ובריאה. הידועים שבהם מצויים בספר בראשית: הגירוש מגן עדן, מעשה קין, המבול, מגדל בבל. בכל אחד מהם משתנה העולם - נוספים לו מושגים, מלים ואותות שטרם היו בו כמותם (לחם, מוות, קשת, תפוצות). במעמד הר סיני דיבר אלוהים אל בני ישראל בשפה נגישה ("דיברה תורה כלשון בני אדם", כמאמר חז"ל), שהיא שפת הבריאה החדשה לעת ההיא ("כה תאמר אל בני ישראל", ספר שמות, פרק כ, פסוק יח). כך נוצר משבטי ישראל והערב-רב שליווה אותם במסעם עם ישראל.

ה. אחרי שנחתם המקרא המחובר לו יחדיו משפות קאנוניות, שכל אחת מהן משקפת על פי דרכה את הבריאה, החורבן ומהלך ההיסטוריה שביניהם, באה שפת המשנה, אחריה לשון הגמרא וכן הלאה. השפה התל-אביבית בת ימינו היא האחרונה ברצף זה. השפה מתנה את דרך התנהגות הדמויות בספר הזה. גיבוריו של חן דוברים עברית שדבקו בה טעמים זרים מתקופות אחרות: הקמע, שהשתייך למשפחתו של אלישע חסאן במשך דורות רבים (באגדה "האבן") דובר ספניולית, אך איש אינו מבין אותו. הסניטר אריה ("שחפנים"), שהשינוי בשפתו משנה את גורלו, מחשב ומוצא כי בדרך מביתו לתחנה המרכזית שמע תשע שפות.

בכוחה של שפה לברוא עולם, שמתחיל מיד להתבלות עקב שימוש בלתי זהיר באותה השפה. המטאפורות מטליאות זמנית את הנזקים ומשיבות לעולם לרגע קט את זוהר נעוריו. בהמשך נעשית השפה רווייה במטאפורות. זהו השלב שבו נחתם הקאנון - אסופה של אמירות, סיפורים ואגדות, שתפקידה לספר את מעשה הבריאה ואת תולדות הנסיונות הכושלים לשמרו. עומס המטאפורות מקשה על מציאת הקשר בין שפת הקאנון לבין שפת הבריאה - אלונה באגדה "ארון ומטפחת" תוהה אם "העיר נבנית או מתפרקת".

בשלב הסופי, שבו מרעילות המטאפורות את השפה ללא תקנה, קורסים כל סדרי העולם. זוהי שעתו של התוהו ובוהו, "שרק ולד מפלצתי אשר נולד מזיווג של עטלף וחתולה יכול להידמות לו". הטיפול בעברית התל-אביבית בת ימינו מצריך כישרון מיוחד ורועי חן ניחן בו בשפע. חגיגות הלילה הלבן שאין בהן "גשרים נפתחים או זוהר צפוני" ("יתוש") גורמות לו להטיל ספק בעתיד. בת לווייתו, הנסיכה הנודדת, מנסה לחבב עליו את האירוע הבלתי הולם את המספר, אך סופה שהיא מגבירה את חששותיו. היא אומרת לו ש"'עוד נתגעגע לעיר הזאת בסוף'... ‘מה זה בסוף?' שאלתי. ‘אחרי המלחמה', קרצה. ‘מתים לא מתגעגעים'".

ו.לאחר הקריסה נותר אותו כאוס, שהאור הזורח עליו מחדש אינו אלא ערכת כלים לשוניים שמארגנים אותו שוב למבנה יציב, אם כי שונה. סדר חדש כזה ניכר, למשל, בפרחים שהנצו על התל המכסה את גוויית הוולד המפלצתי בסיפור הנזכר לעיל, פרחים שאת שמם לא הכירו לא בתו של הגנן העירוני ולא הגנן עצמו.

ז. ללשון בשיא פריחתה נשמעים גרמי השמים, איתני הטבע, החלקיקים הזעירים ביותר והאדם. מתוך ידיעת לשון קודש - שפה פשוטה ומובנת לכל - מתאחדים מאמצי כולם. חתימתו של הקאנון מתרחשת רגע לפני החורבן והיא זו שמתעדת את התהליך כולו באורח מטאפורי.

ח. הודות למאמציו של המחבר אנו זוכים להצצה מוקדמת בפלח מזערי מן המפעל המקיף של התלמוד התל-אביבי שברובו עדיין ממתין להיכתב, להיערך ולהיחתם. בכל אופן, עד שהדבר יקרה מוזמנים כולם ליהנות ממסיבת הפתיחה של הקאנון, מהסנונית הראשונה שהתדפקה בחלוננו, ולהפליג בניחושים כיצד תיראה התמונה עם השלמתה. ובינתיים, כמו שאומרת הנסיכה הנודדת מהאגדה "יתוש", "אני לא אמות. אני אחיה בגולה ואמכור כל מיני שמאטעס, מזכרות מציון החילונית, שרידים מהעיר שבאה מחול ואל חול שבה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו