בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיילת אחת של ל. ענת: החוויה הצבאית במלוא ריקנותה

אפרת שקד היא חיילת שאינה מתאימה לצבא, אך כשם שהיא שוקעת באפרוריות התפלה של השירות הצבאי, כך גם הספר עצמו

12תגובות

חיילת אחת

ל. ענת. הוצאת בבל, 205 עמ', 88 שקלים

אפרת שקד היא חיילת שלא מתאימה לצבא. היא דווקא היתה חדורת מוטיווציה כשהגיעה עם אמה לבקו"ם, אי אז בסוף שנות ה-80, וענתה את כל התשובות הנכונות של מגויסת טרייה שרוצה לתרום למולדת. אבל כבר בשלב מוקדם של הטירונות מתברר שהיא לא מתאימה, לצבא בכלל ולקורס מ"כיות בפרט, ונדמה שכולם מבינים את העובדה הזאת פרט לאפרת עצמה. כשהחיילות האחרות מתוודות בשיחת מחלקה על שאיפותיהן "ליצור אחווה ושיתוף בעם ישראל" ו"שנגבור על כל אויבינו במזרח התיכון", אפרת מכריזה כי היא רוצה להיות מ"כית וקצינה "כי זה תפקיד נחשב ומקבלים ג'יפ". הכנות של אפרת - שממקמת אותה תדיר על הרצף שבין נאיביות ילדותית לבין פיגור סביבתי, התפתחותי או אחר - הופכת במהרה לסימן ההיכר שלה. הסביבה מגלה פחות ופחות סובלנות כלפיה, ובהתאמה, הסבל שלה מהשירות הצבאי גובר.

אפרת שקד לא מתאימה, והעובדה הזאת לא נעלמת מהמ"כיות שלה. בהרצאה על ביטחון שדה מציג המש"ק כרזה ובה ציור של דג וקרס של חכה המשתלשל לצדו. בראש הכרזה מופיעה הכותרת: "פתח פה נתפס בחכה". "טל אמרה, ‘אסור לפרסם את שמות הבסיסים שבהם מתאמנות יחידות סודיות'. מיקי אמרה, ‘אסור לפרסם את מספרי היחידה'. אפרת אמרה, ‘אסור לדוג. הדג המסכן שחה, פתח פה ונתפס בחכה. הוא רצה להמשיך לחיות. במקום זאת הפכו אותו לגפילטעפיש'". בעקבות התקרית מזהירה אותה המפקדת האישית שלה שאם תמשיך כך, תשוחרר על סעיף נפשי. אפרת מקבלת את האזהרה והטירונות נמשכת. בסופה היא אכן נשלחת לקורס מ"כיות כמו שרצתה, אף שההתנהגות שלה או ההבנה שלה את המערכת לא משתפרות עם הזמן.

אפרת לא מתאימה לצבא, ובכל זאת היא ממשיכה לקורס מ"כיות. שם חוסר ההתאמה שלה נהיה חריף במיוחד - היא לא מסוגלת להישאר ערה, נכשלת בכל משימה שהיא מקבלת, נשלחת לקב"נית ושוקעת בדיכאון. המכבש הצבאי מיוצג בספר בצורה מקיפה ביותר, והוא כולל מ"כיות שמדברות בלשון עבר ("חזרתם למגורים, שמתם תחבושת אישית"), את כל שלבי המסדר (כולל קיפול שמונה וניקוי מסילות החלונות בעזרת מברשת שיניים), שיעורי האב"כ, הנשק, ערכי צה"ל והגשת עזרה ראשונה. הוא כולל גם את חוסר היכולת של הצבא לזהות אי כשירות ולתת לה מענה הולם. אפרת נזרקת מכל קורס, יחידה ותפקיד שאליהם היא מגיעה, מפקדים ממשיכים להטיח בה שהיא לא נורמלית ולגרש אותה ליחידות רחוקות ולתפקידים איומים אחרים. לזכותם ייאמר, שהיא מרוויחה ביושר את התסכול שלהם ממנה. כך, למשל, לאחר שהיא מתבקשת להכין פקודת מבצע על בריסטול: "הכתיבה עייפה אותה, לכן חלק מההוראות שנראו לה לא חיוניות, כמו איפוס שעונים והשתקת מימיות, השמיטה. אחרות קיצרה וכתבה, ‘שני הכוחות ינועו. כוח א' ברשות' ואז הוסיפה שלוש נקודות, וכו'. היא התרעמה ששמה לא מופיע בין חיילי היחידה ונתנה גם לעצמה מספר ברזל. ולסיום הרשתה לעצמה להחליף את שם הקוד של המבצע, שנראה לה משעמם, בשם אחר". השם שהיא בוחרת, אגב, הוא "השדים הסגולים פשטו עם שחר".

אפרת שקד היא חיילת שאינה מתאימה לצבא, והספר "חיילת אחת" מבהיר נקודה זו היטב. המחברת ל' ענת, ילידת שנת 1970 שזהו ספרה הראשון, נושאת כפי הנראה זיכרון חי מאוד מהשירות הצבאי, על האטימות המערכתית וחוסר התוחלת שבו. "חיילת אחת" הוא סוג של יומן אישי, אפילו אישי מדי, שכמו הגיבורה שלו (ואולי בדומה לחיילים באשר הם) מתקשה למקם את החוויה הצבאית בקונטקסט רחב יותר, שמעבר ליומיומי הפרוזאי והמדוכדך ביותר. ההווה הצבאי של אפרת הוא היחיד שיש לה, וכשם שהיא שוקעת באפרוריות תפלה, כך גם הספר עצמו מתקשה לשמר את עניין הקוראים לאורך זמן. אפרת שקד היא רק חיילת אחת, כמו אינספור חיילים אחרים שאינם מתאימים.

יאיר אסולין, למשל, מחבר הספר "נסיעה", זכה באחרונה בפרס ספיר לספר ביכורים על חוסר ההתאמה של הגיבור שלו למערכת הצבאית. אך בשונה מגיבור "נסיעה", אפרת שקד מתקשה לעורר אמפטיה - בקוראים וגם במפקדיה - וחוסר ההתאמה שלה מתחיל משונה ומסתיים מייגע. עד לסוף הספר מתחזקת התחושה כי היה עדיף - לטובת שקד עצמה, לטובת המערכת ולטובת הקוראים - לשחרר אותה מזמן על חוסר התאמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו