בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מקום בטוח ללב" של הגר ינאי: פראו קיטש

כיצירה ספרותית, "מקום בטוח ללב" אינו מקום בטוח כלל ועיקר; אולם יש להעריך את הדבקות ואת התעוזה שמשרטטות את מהלכיו ואת לשונו

4תגובות

מקום בטוח ללב

הגר ינאי. הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 302 עמ', 89 שקלים

עדויות על גרמניה הנאצית מנקודת מבטם של גרמנים מעסיקות בשנים האחרונות את הדמיון הספרותי המקומי: הדוגמאות הבולטות הן התרגומים לעברית של "נוטות החסד" של ג'ונתן ליטל (כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2008), "לבד בברלין" של הנס פאלאדה (ידיעות ספרים, 2010), "הנאצי והספר" של ניצול השואה אדגר הילזנראט (כנרת, זמורה-ביתן, 2011); וכמובן, "אנשים טובים" של ניר ברעם (עם עובד, 2010). אלו ספרים שזכו להצלחה ביקורתית ומסחרית, והצטברותם בשנים האחרונות, כמו גם התקבלותם, מבטאת פתיחות יצירתית וגם התמודדות עם אתגר פוליטי, מוסרי והיסטורי, שמצטייר בכלים ספרותיים. מבחינת משאבי העלילה, יש בהם הבטחה מובהקת: הסיפור ההיסטורי מספק להם דרמה טראגית וגרנדיוזית, של מעבר חד מגאווה לשיברון, מתענוג לאימה, כמעט בהרף עין היסטורי. נקודת המבט הגרמנית היא בחירה פואטית, שמבטיחה את התנופה הקוטבית הזאת, ולפיכך היא מניפולציה יעילה וקוסמת.

ספרה של הגר ינאי "מקום בטוח ללב", שמתרחש בשנת 1938, מצטרף לרשימה הזאת. הוא שונה מקודמיו, ולו משום שהוא מעמיד במרכזו אשה: לני מורנאו, זמרת קברטים יפהפייה, חושנית ונערצת, למודת ניסיון, מפוכחת ותאוותנית. שם הבמה שלה הוא "פראו ברבור שחור", והספר הוא יומן, או מכתב ארוך, שממוען לאהובה היהודי נתן, מלצר חיישני וביישן שקונה את לבה - וגם הורס אותה.

היא כותבת לו, ומגוללת את מסכת אהבותיה ותשוקותיה - לפני סופר יהודי בורגני שמסרב להאמין שעולמו מתמוטט עליו; מפיק הוליוודי רב קסם, שמבטיח לה הבטחות שאין בכוונתו להגשים; ברון גרמני רב השפעה שיכול להציע לה חיי פאר ונוחות. היא, המופקרת המזדקנת, שנאחזת בכל כוחה בהבטחת העלומים הנרקיסיסטית ובפילוס דרכה אל החיים הראויים באמצעות פיתוי והרס של גברים, פועלת בקו מקביל לתשוקה האידיאולוגית של מולדתה. אבל דווקא נתן, מהגר יהודי מפולין, שמגיע לגרמניה בעיתוי ההרסני ביותר, מעורר אצלה את הפנטסיה הרומנטית של התשוקה המוחלטת, המיתית. הפנטסיה שלה נרקמת אל מול הגוף היהודי: "אדמה אין לכם", אומרת הגיבורה לנתן, "כנוודים אינכם יכולים לקחת לכם פיסת אדמה ולבנות עליה את גן העדן שאתם חפצים בו. רכושכם היחיד הוא הגוף שלכם. שם נמצא גן העדן שלכם, ואני מוכנה להצטרף!" אולם בבחירה הזאת, דרכה נפרדת מזו של סביבתה הנאצית: שתיהן מבקשות לעצמן בעלות על גן העדן, אולם מפת ההיסטוריה מפצלת בין התשוקה הקולקטיבית הטהורה של השנאה, לבין התשוקה האישית הבשרית, המלוכלכת, של האהבה.

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

המפגש התיאטרלי בין הביבים הנוצצים ושטופי הזימה של הקברטים בסמטאות החשוכות של ברלין לבין האלימות שמתחוללת מסביבם, עלול להיות וולגרי ויומרני. ועל אף שהרומן מונע על ידי סנסציוניות זולה, ולעתים נדמה שהוא, כמו הגיבורה שבמרכזו, יוצא מכלל שליטה בהתפרכסותו הזנותית, הוא מתעלה על הסנסציה. הוא מנצל אותה לצרכיו הפואטיים והמוסריים בתבונה ובעורמה, והוא עושה זאת בראש ובראשונה באמצעות העברית שלו.

ינאי יוצרת עברית מחדש; לשונה מפורכסת, מתפנקת, קברטית בעצמה, מצועצעת ומתפקעת, דחוסה וחושנית; עשירה וסמיכה כמו בושם זול וכבד. היא רומנטית במופגן; והספרות העברית החדשה הרי נולדה לתוך הרומנטיקה של סוף המאה ה-19, שפירנסה מאוחר יותר גם את האסתטיקה הנאצית. העברית החדשה נולדה אל עולם שרווי במחוות גרנדיוזיות ומטאפיסיות, שמבקשות לתאר באופן משוחרר, ספונטני ומקורי, ללא עכבות או צנזורות, את נפש האדם ולהבינו - הרחק מכבלי הכנסייה, שהעמידה לפני הנפש ולפני שגרות התיאור שלה סייגים ומכשלות. על רקע התנועה הפראית הזאת, ומתוכה, כתבו ברדיצ'בסקי, ברנר וי"ל פרץ.

בדרכה החצופה, ינאי חוזרת אל המקורות הרומנטיים של הספרות העברית, ומשלבת בהם במיומנות מלודרמטיות עכשווית, שלקוחה מעולם אופרות הסבון והרומנים הרומנטיים הזולים.

בתוך עולם של תשוקה ומוות, ינאי מציגה את הקלישאות של הקיטש במלוא עוצמתן, ללא בושה או היסוס; כמו הגיבורה שלה, גם היא מתחייבת להן בתאוותנות חסרת בושה. הדוגמה החוזרת היא הזוג המתעלס בשכרון אהבים בזמן שמחוץ לחדר מתרחשות זוועות. "העולם רעם בתופי מלחמה", היא כותבת, "ידידים גורשו לגיהינום לא נודע, ואנו צפנו באוקיינוס צלול של זמן. יכולנו לבלות שנים רבות על האי הבודד של האוזן שלי, בלגונה שבה קימור העגבות שלי משתפל ונבלע בשורש הגב, באחו הקטיפתי של חלקת הבשר בצדה הפנימי של הזרוע".

האם דוגמה כזו מתוך הטקסט - אחת המתונות והצנועות שבהן, אגב - היא ביטוי של טעם רע, או של מחויבות רומנטית אמיצה? הרומן נע בין שני הקטבים הללו, ועושה זאת בהתרסה ובפראות. הוא מתאר עולם שבו דבר אינו קבוע: לא חיי הרגש, התשוקה והתאווה, וגם לא חיי האנשים. פראו ברבור שחור מאמינה שרק אהבה שחשים שני בני אדם זה לזה יכולה לשמש עוגן במים הסוערים; עוגן שהוא רגשי וארוטי, אך גם מוסרי. האהבה הרומנטית, הבלתי אפשרית, היא פרח בר: נטולת תכלית, משוחררת וחופשייה לעצמה, נטולת גזענות או אפליה, ובטהרתה תביס כל נגף. אך האהבה היא אנוכית מטבעה, יהירה ומטעה. היא גורמת למאמיניה לבטוח בה, לראות בה כלי נשק שאתו יוכלו לנצח את הביוגרפיה של עצמם ושל קהילתם. אולם היא מכזיבה, משום שבניגוד לפנטסיה, אין בכוחה להתגבר על כל המכשולים. חולשתה של האהבה היא המוקד הטראגי של הרומן: גם הגיבורה מאבדת את דעתה מרוב אהבה ואומץ לב, על רקע אומה שמאבדת את דעתה מרוב שנאה ופחד.

סצנת השיא של הרומן מתרחשת על רקע "ליל הבדולח"; פראו ברבור שחור מופיעה באותו לילה על בימת המועדון, ונותנת לתאוותה המינית דרור. היא מבקשת להביס את החוץ באמצעות תשוקתה, לזכות בתחושת החירות והאוטונומיות הרגשית שמעשה מיני יכול להציע. בסצנה המתמשכת הזאת ישנה הפרזה מוחלטת; הגיבורה חוצה את גבולות הטעם הטוב אל הנצלנות הפורנוגרפית, והרומן חוצה אותם עמה. זה רגע שבו נעתי בחוסר נוחות; ועל אף שהרומן מוביל אליו, הוא מתנודד על החבל הדק של התעמקות כנה ביחסים שבין תשוקה לבין היסטוריה - אך לעתים מועד אל תהום הגימיק המניפולטיבי.

כיצירה ספרותית, "מקום בטוח ללב" אינו מקום בטוח כלל ועיקר; אולם יש להעריך את הדבקות ואת התעוזה שמשרטטות את מהלכיו ואת לשונו. זהו רומן שקשה להישאר אדישים למולו: יש שייקסמו מהפראות, מהעירום הרגשי ומהיעדר העכבות שלו, ויש שיכריזו עליו כשילוב מרתיע של ספרות זולה ויומרנית. הספר עצמו חוזה את התגובות הקוטביות הללו ומשתעשע עמן. כמו הגיבורה שהוא מצייר, גם הוא מתמסר לתשוקתו, שעלולה להביך בקיצוניותה, אך גם להלהיט את הדם ואת הדמיון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו