בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רשימות מעולם שאבד

רגע לפני מלחמת העולם השנייה שלחו בני נוער יהודים חיבורים אוטוביוגרפיים לתחרות. השנה קובצו עשרים מהם בספר "עלילות נעורים"

3תגובות

מצד אחד אל תרבה בשיחות צדדיות שלא מן העניין, כל יופי ופרכוס מיותרים. מצד שני ספר כל דבר ודבר לפרטיו, אל תיבהל ל"קטנות". הנה שתי עצות זהב לכל מי שכותב, בכל עת. במיוחד אם אתם כותבים את סיפור חייכם. במיוחד אם אינכם מנוסים בכך, אם אתם צעירים, נערה או נער. העצות הללו ורבות אחרות הופיעו בכרוז "התחרות על האוטוביוגרפיה המעולה של צעיר יהודי", שאירגן מכון ייוו"א (המכון המדעי היהודי) בשנים 1932, 1934 ו-1939 בפולין. יותר מ-600 חיבורים אוטוביוגרפיים כאלה נשלחו לתחרות הזאת, שפרסים כספיים למנצחים הובטחו בצדה. הצעירים הללו, בני 16 עד 22, התבקשו לספר על חייהם בבית, בבית הספר, בקהילה שבקרבה חיו, במסגרת הדתית, התנועתית או הפוליטית שבה נמצאו. מארגני התחרות דרשו מהם דיוק ודרשו מהם כנות. אכן, אם יש משהו העובר כחוט השני בכל האוטוביוגרפיות הללו הוא גילוי לב. כנות מוחלטת, מכאיבה לפעמים, שותתת דם: נערה אחת מספרת איך מרוב קנאה רצתה במותה של אחותה התינוקת כשזו רק באה לעולם; אחר מספר על ההתעללות הנפשית והגופנית שגרם אביו לו ולאחיו, ואחרת מספרת על הכאב שאחז בה לנוכח ההכרה כי העוני שהיא שרויה בו לא יאפשר לה עוד להגשים את חלומה לצאת וללמוד.

יש כאן חשיפה כמעט טוטאלית של רגשות זעם ותסכול, אין אונים ואין מוצא. אך גם תחושות של אהבה וכמיהה רומנטית ותשוקה מינית נמסרו בישירות: הכל על השולחן, הכל על הדף. כל הכותבים הרי היו בגיל הנכון לחשיפה אישית ורגשית מלאה וישירה שכזו, בוודאי לא הפריעה העובדה שהתחרות נערכה בעילום שם. וחלק מכותבי החיבורים חתמו בשם פרטי בלבד, בשם בדוי, או בשם עט. כך, בלי לגלות את שמם, אך עם גילוי כל השאר, נבנית ביוגרפיה אחר ביוגרפיה, תמונת עולמם המרתקת והמורכבת, עם כל החלומות והפחדים, הקשיים והמאוויים, היגון, ההומור והתעוזה של צעירים יהודים בפולין ובארצות אחרות באירופה, רגע אחד לפני מלחמת העולם השנייה, דקה אחת לפני שעולמם התהפך וחרב עליהם. הפרופ' אברהם נוברשטרן והד"ר עידו בסוק קיבצו, ערכו ותירגמו 20 מבין כ-370 חיבורים ששרדו בדרך נס את מלחמת העולם השנייה, והוציאו אותם השנה לאור בעברית בספר שכותרתו "עלילות נעורים" (הוצאת מרכז זלמן שז"ר, בית שלום עליכם, אוניברסיטת תל אביב והמכון לחקר יהדות פולין).

פעמים רבות בעת הקריאה בספר הזה עוצרים הקוראים ושואלים את עצמם: מה היה עולה בגורלם של אותם צעירים שובי לב אילו לא התחוללה השואה. זו ידיעת הסוף של ביוגרפיות-נעורים אלו שמעניקה להן את עוצמתן הטראגית והופכת אותן למסמך חשוב מאין כמוהו ולדפי עדות מצמררים ושוברי לב על עולם שלם שהושמד. גיליון יום השואה של "הארץ, ספרים" מוקדש השנה כולו לספר היחיד והמיוחד הזה: כל אחד מבין הכותבים במוסף התבקש להתייחס לאוטוביוגרפיה אחת שמשכה את עינו ואת לבו. יש מי שבחר באוטוביוגרפיה המייצגת בעיניו איזה רעיון או עמדה עקרונית בנוגע למצבם של יהודי פולין הצעירים בין מלחמות העולם; אחדים בחרו באוטוביוגרפיות המציגות תפישות ותווי אופי אישיים שמצאו חן בעיניהם; ואחרים בחרו באוטוביוגרפיות של כותבים מעיר הולדתם, או הולדת הוריהם. את הרשימות מלווים תצלומים, חפצי יום-יום ויצירות אמנות של ילדים ובני נוער מתוך אוספי מוזיאון יד ושם. ביחד אולי יצליחו להעניק לרגע תעודה וזהות גם לאלו שבחרו בעילום שם כדי לכתוב את סיפור חייהם: סיפור ילדים עם סוף רע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו